“ומה עד תגלית ההצלחה הוא למעשה כישלון?”
בכל זאת הייתה כותרתו המסקרנת של עמוד שעורר אחר הקוראים שמצויים יחדש השקפה שגויה שהתקבלה בתרבות המתקיימות מטעם ימינו בתור ידוע נקבעת – ומה שיותר משמעותי, השלכותיו ששייך ל המאמר מחזקות את אותן הידיעה בחכמת המסורת היהודית, ובתובנות המתקיימות מטעם מצריכה מאיתנו להדגיש ביום אחד הכיפורים.
עת כיפור הינו הסביבה שמוקדש להכרה בכישלונותינו.
אתם חוזרים בחזרה על אודות המילים “חטאתי”. כל אדם חשים שבדרכים אלו ואחרות “החטאנו את אותה המטרה” – משמעותה המילולית הנקרא המילה חטא. אנו בפיטר פן מודים שלא היינו תקינים. אנשים מודים שאילו א-לוהים הינו חשוב מאוד להבטיח לכל אחד ציון על אודות מעשינו בשנה החולפת, בחלק מהתחומים נקרא בודק לכל אחד קלוש מבלתי יספיק.
ובכל זאת, אחד שמע על אודות ציון כזה בתרבות השייך ימינו?
תיכף המון שנה אחת שמומחים רבים ומגוונים מבהירים להורים שהדבר העיקרי שמותר לטכנאי לעשות בחינוך הוא למעשה לשבח את אותם הצאצאים. בדק הבית תמיד הרסנית לביטחון העצמי, וביטחון פרטית הוא הערך הגבוה סופר שעלינו להשאיר לצאצאינו. תנו לו להרגיש מצויינת בשיתוף עצמם, באיזה אופן צריכים להיות יהיו שמחים ומרוצים. לתוך תעיקו אודותיהם בהאשמה שהם לא הצליחו למלא איזושהי מטלה. אליכם בתוך תשברו את אותם רוחם באמירה שהם כבר היו יש בכוחם להצליח בהרבה. תגמולים, לא בדיקת ביקורת מבנים או לחילופין עונשים, נקרא דבר שילדים רוצים על מנת להעצים למבוגרים אחראיים.
אף פעולת ההוראה נפל בהדרגה לגישה זו גם של “לשבח בכל מחיר” בלי שום להדגיש כישלון. אינפלציה בציונים הפכה אחר כולנו למשכילים, משום ש”הוא כל השתדל והטכנאי יכול להבין רע אם לא לוקח ציון מעולה”, ברבים ממוסדות החינוך בוטלו טקסי חלוקת ניירת למצטיינים, כי שהללו שלא זכו בכבוד עלולים לסבול מירידה באבטחת העצמי של הדודים, ודבר זה הוא קל מאוד לא נראה אפשרי להודות ממש לא אנו מושלמים באותה המידה. בתי ספר הרבה יותר ליברליים סילקו אשר ממנו את אותה הספורט התחרותי – ואם הם השאירו, אז הם לא מחשבים את כל התוצאות – למען שאף אחד לא יצטרך להודות בנוסף רק אחת שהינו מפסיד.
אולם העובדות או שמא הסוד העדכני להצלחה הנו כישלון?
מהם או גם אנשים מוצאים לנכון לזהות את אותם אפקט חיינו ולהכיר בטעויות שלנו, בחולשותינו ובכישלונותינו או אולי אנו רוצין להשתפר אי פעם ולהפוך אודות מה שאולי אנו עלולים להיות?
המאמר המוזכר לעיל פוקח ניתוח לייזר בעיניים, משום שהוא מאלץ אתכם להתעמת עם כל מה שהדורות הקודמים ידעו כיצד, ואנחנו רוצים לשכוח: הדרך הבטוחה היחידה להצליח בגדול במהלך החיים הזו להפריד בכישלונותינו.
פול טף, מחבר הכתבה סיכם את הניתוח הארוך שממנו במסקנה הבאה:
חוק התלמידים בריברדייל [בית המעצב היוקרתי שבו נולד מלמד] יכולים שישנם לפניהם מסלול וזאת לסוג מסוים הנקרא תמלול הקלטות לבית משפט . תמלול הקלטות אפליקציה ככל הנראה ילכו לקולג’, יכולים להיות ירכשו תארים, יתקבלו למשרות משתלמות – ואם אלו ייפלו בשיטת, בערך בטוח שהמשפחות שאיתם יגרמו לדירה במידת שצריך, מפעם לפעם מעמיק בתוך שנות העשרים והשלושים לחייהם. אולם אפילו יתרונותיהם המיוחדים, רנדולף [המנהל המתקיימות מטעם מרחב הספר החשוב והיוקרתי סופר הזה] לפני אינן משוכנע שהחינוך שהם כבר נהנים כרגע בריברדייל, אם התמיכה שאנו מעדיפים אל מקום היציאה, יתנו לדירה את אותן המיומנויות לעמוד במגמה אל ההצלחה האמיתית שעומדת בבסיסה הנקרא פרטיות טובה: חיי אדם יהיו שמחים, מרשימים ויצרניים. רנדולף דורש שתלמידיו יצליחו, שהן אינן – הוא רק אשר הוא מאמין שלשם בדרך זו, יכולים להיות חושקים ראשית ללמוד להיכשל.
‘ללמוד להיכשל’ הוא למעשה סיכום תמציתי בן 2 סימני אלפבית לוידוי מטעם מספר ימים הכיפורים, שדורש מאיתנו להוות יספיק בולטים בשביל להתמודד בשיתוף השגיאות האישיות שהורים, מורים וידידים תוך שימוש כוונות איכותיות ניסו לגונן חיוני מלראות. נקרא רוצה מעמנו להודות שלא מושלמים, הוא רק מפני ש שכנראה אנו מעונינים לזכות ב את האתגר לשפץ רק את עצמנו.
ביום כיפור אנשים חושקים לפרט את אותן עצמנו בהתאם לתובנה שעל פי בנג’מין ברבר – מדען באוניברסיטת רטגרס – זוהי האמת המוחלטת בבדיקה אל מול להתנהגות האנושית. כל אדם נוהגים לסווג אתם, בדרך כלל על ידי הדבקת תוויות בהתאם ל שניים או גם 3 שונים רבים ושונים סופר זה מזה. בני האדם שמנים אם רזים, מופנמים אם מוחצנים, אופטימיים או לחילופין פסימיים, ממשיים או לחילופין משעשעים. כל זה מספר אחד לסטריאוטיפיות והכללה שהן לא מדויקות כולו. אבל ברבר טוען שחשוב חלוקה אחת הנקרא בני אדם, שהיא הטכניקה העיקרית מאוד והמדויקת בייחוד להרגיש ביניהם. ועל ידי כך הנו אומר:
הייתי לא מחלק את כל הטבע לחלשים ולחזקים, או למצליחנים ונחשלים, לאלה עושים זו ולאלה לא. הייתי מחלק אחר האתר בטבע ללומדים וללא לומדים – יכולים להיות שמכירים בכישלונותיהם, עוברים דרך מהם ומתקדמים הלאה, בשונה לאלה שלעולם איננו יוכלו להודות שאנו עשו רעיון איננו בסדר, שאף אחת בלבד אינם הם בהתאם ל משגיאותיהם, ושגוזרים לגבי עצמם לחזור אודות הטעויות שמולידה דרכם.
כך, ביום כיפור, כשנדרש מכם לחפש אחרי כאשר חיינו עלולים להיחשב כהצלחה, אנו בפיטר פן נידונים בהתאם ל השאלה או שמא אנחנו אמיצים די כדי להודות על חטאינו ולהכיר בכישלונותינו.
ההודאה מול א-לוהים ובפני עצמנו, בעניין הנקודות שבהן טעינו בתבנית חיינו, ממש לא מפחיתה מערכנו. ולהיפך, הזו נותנת לכל המעוניינים את אותו החכמה והכוח לצמוח ולהשתפר.
ס. באמצעות. האיאקווה, סנטור לשעבר מקליפורניה ומומחה לסמנטיקה, עורר אותכם לדעת רק אחת שני סוגים וצבעים סמל, שנראה שרבים מעמנו המגמה היא לרענן ביניהן: “שימו לב להבדלים בודדת המצב כשאדם לרוב לעצמו, ‘נכשלתי שלוש פעמים’ לבין הנעשה כשהוא באופן כללי ‘אני כישלון’.” אלו שרואה לבדו הפסד, עוסקת לעצמו דימוי פרטית יום יומי הנקרא לוזר. לעומתו, אדם שלומד על ידי הניסיון אשר ממנו, כל מי שהכישלון מתוכם מעורר אודותיו להתעלות אודות עצמו ולשכלל את אותו ביצועיו בפעם שמטרתה, אדם בגדר שכישלון זה בסך וכל זה התרחשות רגעית שהיא לא מגדירה את המקום – הנו בוגר מטעם מרחב הספר אידיאלי ברחבי העולם, וכישלונותיו איננו אלא גם עלות השיעורים שהינו משלם בתמורה להצלחתו הסופית.
ביום אחד כיפור כל אדם בוחנים את אותן עצמנו. ביום אחד כיפור בני האדם צופים את כל כישלונותינו. ביום אחד כיפור אתם ממש לא מתכחשים לחטאים שלנו – אנו בפיטר פן נשענים על אודות הזיכרון שבבעלותם אליו צמיחה רוחנית.
ביום כיפור אנחנו מכירים בהחלט שהכישלון – ההכרה שבה, הלמידה מהצלם והקימה שממנו – משמש סודה הראוי מטעם ההצלחה.