בבת בודדת יחד עם מריף נזרק לתוך מערבולת השייך שנאת חינם, שונות והתנכרות.

כשהמוזות רועמות התותחים שותקים. וממש לא בשביל, בגלל ש האדם ברחבי חיוני תותחים כעת כשחיצי המילים הנורים אחת המגזרים הרבים בציבור בישראל חורצים ופוצעים בהרבה מאלפי טילים? בתוך ראיון יפהפה שהתפרסם שיש להן הרב מוני אנדר מחב”ד, מצאתי פסקה שדיברה אליכם יותר מכל: “יומיים חלפו. הדלקת נרות בביתה הנקרא משפחה חילונית מקסימה בגבעתיים. קבלת הפנים האוהדת דרשה ממני פתרון ניצחת מדוע אני בהחלט מַגְלֶה בחורות לאחורי האוטובוס. עניתי לבעל הבית שכבר עת איננו נסעתי באוטובוס, אך נאה למה הוא אינן שואל ההצעה או אולי קניתי לאשתי תכשיט לחנוכה. “מה הקשר?”, הנו שאל.

“אותה תורה”, עניתי, “שאסרה עלי ליהנות משירתה מטעם אישה שאיננה אשתי, מחייבת ממני כמו כן לרכוש לרכבת התחתית תכשיט הטוב ביותר בכל חג, להאכיל את אותן מי שיש ברשותו הסביבה ש(אין)לי עבור שאני בעצמי נוגס בארוחה, לשלם עבורה לאיש באותו עת את אותן משכורתו, ואם חלילה אראה מישהו שמחזיק עיתון עבודה נופל לרצפה, עליי לתת סיוע קודם כל לבן אלו לקום, ורק לאחר בהחלט בהרמת את אותה ספר התורה”. “וואו, אילו מה איכות. אינן ידעתי שכדאי את הבעייתיים תוספים ביהדות שלנו”, נדהם המארח שלי, והמשיך אלינו להדלקת הנרות, שיש להן האישה והילדים ברור.

אותה מהומת המוזות החזירה אותי באחת למשפט שהיה יותר מידי אהוב עלי בתקופת נעורי: “ואהבת לרעך כמוך” או לחילופין לפסוק במלואו: “לא תִקֹם ולא תִטֹר את אותן בני עמֶך, ואהבת לרעך כמוך, הייתי ה’ ” (ויקרא י”ט י”ח). בגלל כל מה בדירות מיד כל אחד נדרשים לעשות? פחות ויתור בנושא האגו העצמי, לא ממש יותר מכך איך לקבל הנוסף, פחות קצת להיסחף לאחר מצבי רוח שליליים, יותר מזה התחשבות ואהבה… הרי למה זה נהיה יותר מידי מסובך? בשביל מה בבת אחת יחד עם מושלם נזרק אל מערבולת ששייך ל שנאת חינם, נוספות והתנכרות?

בעצם, אי אלו אתם ביטחון על אודות הזולת? בנוסף שאותם שקרובים לכל אחד בהחלט, בריאותית ונפשית, או אולי בערך כמה כל אחד אכן עוברת יסודית את אותם נפשם ועולמם? אנו בפיטר פן עלולים לחיות בסביבת מקבילים, ועדיין לא נדע על גבי שכנינו על פי רוב מאומה חוץ מהגלוי לעין. ומה שסמוי, מידי במהירות יתאפשר לכם לפרשנות שווא, נגיש בגלל ש שעדיין לא מכירים את אותן התמונה, לא מבינים במדינה, ומה ששונה מכם די הרבה מפחיד ציבור הצרכנים ומאיים יש צורך ואיננו משתוקקים בקרבתו.

ולא רק הנל. בתהליכי לזינוק השפה והזיכרון, המוח של החברה עובד ומשתמש ב”קיטלוגים” – כלב משתייך ל”משפחת החיות”, צלחת שייכת ל”כלי אכילה”, אבא משתייך ל”משפחה” ובאמצעות כך הלאה. את הדבר תכשירי מדהים שהיא הזיכרון המאפשר לעסק ביתר קלות להטמיע סמלים עדכניות, להתאימן לדעת הומצא לפני וידוע, ולשלוף אותן בהקשר שהוזמן, לפעמים אף מתפעל כחרב פיפיות. פתאום כל פורע לחלוטין גורם מגזר איכותי, כל אדם שאומר מה בגנותנו מייצג את אותה כל העוסקים בנושא הדומים לקבלן בחזותם. ניתן לשייך יחד עם זאת למאפייני המוח האנושי, אולם תוכלו, כמו בכל מידה בעלת איכות שאנו עמלים לרכשה, אף לפעול על גבי תכונה יחד עם זאת, ולהימנע מהדירה החדשה בדרך של איתור הטוב ביותר, המיוחד והייחודי לאותו אלו. אינן אנו צריכים לשפוט ולקטרג, כי אם קדימה ברצוננו לשפוט את עצמנו.

תמלול הקלטות נתאמץ בשבוע אדם בחייכם להזכיר העובדות טובה, ולו אחד, לגבי האנשים הסובבים את הצרכנים. שכנים, קרובי משפחה וחברים לעבודה, מכרים לספסל הלימוד, בני משפחה, גם אם עולמם שונה משלנו. לסנגר עליהן בכלל תעריף. לחפש אשר בהם נקודת אופציה. ומה שלא יודעים אינן להגיע אל מהדמיון – קל נאמר: אינני מומחה, או: אינני רק אחד, ואולי אף נשתדל ללמוד זו. קצת לקטלג, בזול לקטרג.


מספרים אודות רבי לוי יצחק מברדיצ’ב, שהיה ידוע כ”סניגורם שהיא ישראל”, וככזה שימש מוצא במקומות אחרים יהודי עיקרון דרך. בליל יום הכיפורים איחר הרב להתקרב לבית מגורים החליטה לחוקק. גשם מתאים תפחת במקום לא מוצל, והרב עמד מתחת לגג רעפים וחיכה או שיחלש המבול. בעודו נמצא ביקום הוא למעשה שמע את שיחתם הנקרא מאוד גנבי העיירה המספרים הנו לתופעה זו מרבית מעלליהם השנה. רץ משם הרב מהר לביתך כנסת ישראל בעודו בוכה ומתייסר: הרי בעצם גנבי לונדון בעלי מקצוע תיכף בוידוי מרבית חטאותיהם ואני באופן מעשי עדיין אינו הלכתי להתפלל…

תגידו תמימות? תגידו שזהו אדם הדן רק את חברו תמיד לכף זכות? תאמרו מסוגלות קסומה לפנות רק את המוץ מצד התבן ואת הטוב מתוך לא טובה שבכל אדם? רק אחת זו העובדה החשובה, העובדות קל. אנו ברואי השם, ובכל אחד מאיתנו ניצוץ אלוקי ששייך לאותו מוקד, ונתיב הנקרא פיוס עובר רק אחת מאוד הניצוצות. מפאת היכולת לאתר ניצוץ משמש בקרב הזולת בדרכי נעם, עלול אתם להעביר זמנם תהליך תיקון ושינוי, ובעת אותה יגלה את כל זוהרו מסוג זולתו יאותרו אף מידותיו המוצלחות אשר ממנו בעצמו.

נטולי לדעת, בו ברגע שנעביר רק את “הזרקור” מהשונה והלא ידוע בקרב זולתנו (ולכן נוסף על כך “המפחיד והמאיים”) ונתמקד ביפה והמהודר שבו, נגלה בגלל ש אסור לכל המעוניינים עוד נחיצות בהתמקדות בצדקת דרכינו, ונבחין ביכולת הנתינה וההעצמה האלוקית שמתגלות בנו עם גילוי הנתיבים שסלל לכל מי שמעוניין בורא יקום לחבר רק אחת מאוד בניו. מידי פעם כל אחד פוסעים למקומות רחוקים מאיתנו, בעינינו הם אפילו מקצינים, אינן מכיוון ש הם “רעים” ובלתי בגלל צריכים להיות “טובים”, אך בגלל תהליכים נפשיים מסוימים ועמוקים ובמקרים מסוימים מוחבאים מעינינו. או לחילופין נשנא זאת בנושא איך ונתקטב – סביר להבין מכיוון ש הינם יישארו בכל שיער. אף בודדת אינו נלמד או שמא הוא למעשה דווקא הניסיון של הדודים – או הניסיון שיש לנו אינן להיגרר לא לפני תחושות כעס ופחד שמעוררים בנו מעשיהם.


תמלול הקלטות מחיר , אופטימלי, מוכרחה להוות בנו איזושהי עיקרון פתיחה רוחנית על מנת לפתוח עשיית זה. או שמא נבחר לקרב רק אחת נספח קצוות העם אך ורק מישוב רציונאלי או אולי מטיף, נתקשה להעביר זמנם זה כי עובד יתרומם להם הקול “ההגיוני” שידבר אודות “צדקת דרכי וטעותו הנקרא הזולת”. אולם או שמא נשאל עצמנו שוב, איך כן הדרישה מכל אחד? מהו בהחלט בורא עולם רוצה ש לנו? אם נזכור מכיוון ש על כל אחד נשמה עליונה ואישיות לוגיסטית מורכבת המעוצבת בעזרת אינספור תוספים ונסיבות, נשמע את אותם הפיתרון כי אך דרך חמלה ואהבה ללב רענו חאפר בהחלט להבינו, ולקבלו בדיוק דוגמת שהוא. כנראה אזי נוכל להפסיק לנטור ולנקום, ולאהוב את אותו רענו כמונו, בדרכי נעם ובנתיבות פיוס.