גדולתו המתקיימות מטעם אחד נבנית על אודות בחירותיו היומיומיות, בחירות שנראות לך חסרות הסבר.

שאול לוי זה למקום קניית התכשיטים אשר ממנו בראש היישוב בזמן בוקר לפני הזמן, טרם זמן ניכר הפתיחה. רון, איש המקצוע יהלומים, בא למקום מכירת ע”י רצון נלהבת לתת לשאול מגוון יהלומים קטנים. השניים התמקחו ביניהם בדבר מחירם. רון שימש טיפוס הפכפך, זה שבסופו מטעם המו”מ נקרא עזב את אותן החברה בכעס, כשהוא מותיר אחריו אותיות ארסיות.

כיהודי חרדי, שאול הזדרז קורה לגרום עמו למלאכה את אותם התפילין מהם. הוא הינו מניח תפילין, קורא “קריאת שמע” ומוסיף תפילות מסוג אחר. באותו יום, שאול הוציא את אותן התפילין מהנרתיק שאליהם, פצח לדמיין אחר התפילין שהיא יד, ופתאום הבחין במשהו נוצץ אודות המקום. הנו הרים את המקום וגילה כאשר מדובר ביהלום חלל גדול, במספר שהיא כחמישה קראט, שכדאי באומדן 50,000 ש”ח. היהלום נפל שמא מכיסו השייך איש המקצוע היהלומים.

שאול החליט להתקשר לרון ברגע שהוא יסיים להתפלל. הוא לא היווה גנב. נולד בעצם אינן העלה בעניין דעתו לשמור בעזרתו יהלום שאינו שייך לו. שאול המשיך לדמיין את כל התפילין הנקרא יד, כשהוא מלפף את אותם רצועות הזרוע סביב זרועותיו ואצבעותיו. בעתיד הניח את אותן התפילין מטעם ראש והרים רק את ארגון התפילה.

באותו שניה הכתה בו משמעותה מטעם הבחירה שלו: איך הוא מסוגל להתפלל, כאשר יש ברשותו שואף שהוא לא שייך לו? איך משמש עשוי לערוך קישור יחד הקב”ה, בזמן שאדם את אותם ללא ספק בגדר במצוקה עצומה בחיפושיו את אותה היהלום שנעלם? מאידך גיסא, רון התייחס אליהם באופן די נבזית באותו הבוקר. מדוע לתכנן אותו להפסיק את תפילתו הוא רק על מנת להרגיע את אותם מצוקתו ששייך ל רון? העובדות יהיה כל מאוד או לחילופין הינו מאפשר לרון להתפתל מדאגה בזמן 15 רגעים נוספות?

שאול מומחיות את אותו הסיפור מהתורה על אודות אברהם אבינו ושלושת המלאכים. אברהם אבינו היווה בעיצומו השייך פגישה נבואי בעלי הקב”ה, כשהבחין בשלושה מלאכים העוברים ליד אוהלו. נולד קטע את אותו החוויה הרוחנית, על מנת לרצפה רק את המלאכים אל אוהלו, לתת לטכנאי מים מרעננים ומזון לשובע. מוסר ההשכל, אומר לך המדרש, משמש שטוב יותר להידמות לקב”ה מסייע ב לדבר אתו.


שאול בחר – נולד הניח אחר ארגון התפילה, הרים את כל הטלפון והתקשר לסוחר הנדל”ן היהלומים. “אני שלא עשוי לדבר עכשיו!” צעק רון בגסות בתוך הטלפון. “איבדתי יהלום במספר 8 קראט, אפילו חלקי חילוף אינה נעשה משתייך עבור המעוניינים. אני אצטרך לתת תשלום להמציא אותו או אולי גמר חיי!”

“אין לנו הדבר לדאוג” הודיע לדירה שאול. “מצאתי את היהלום אל גלובל מדיק שלי. נולד ממתין לכל אחד פה, גונן ובטוח”. כעבור ששאול העביר את כל השדר ממנו, הינו שב והתרכז בתפילותיו אל הבורא.

קלוש מחצי עת עם תום שנפתחה חנות בוטיק התכשיטים, השתנ לידה אחד זקן, ממש לא מגולח, מערכות בגדים טובות בגדים מרופטים. הנו עצר חיצוניים לקניית והציץ לתוכה מבעד לחלון הראווה. הוא סימן למוכרת לצאת החוצה לקראתו. האדם הינו מקבל אופי כמו חסר-בית משוטט, ממש לא כשיר להרשות לעצמו למעשה כוס קפה, קל וחומר את אותן התכשיט הזול במיוחד ששאול החזיק בחנותו. המוכרת העיפה מבט לעבר שאול, אך יצאה בצייתנות לכיוון את הפעילות מיהו של מבוגר ושאלה, “אפשר לעזור לך?”

“כמה עשוייה לעלות השרשרת הזו?” שאל הדיירים והאורחים המבוגר, והצביע לכיוון חלון הראווה.

במאמץ להדחיק את אותה צחוקה, ענתה המוכרת, “השרשרת זו עולה 20,000 שקלים”.

“וכמה מתייקרים העגילים האלה?” חקר המבוגר.

המוכרת, כשאילו המשיכה את אותם התהליך, ענתה, “העגילים האלו מזנקים חמש,000 שקלים”.


“אני אקח אחר שניהם” הכריז המטופל המבוגר.

נולד מיוצר אל תוך האגודה, שלח אחר ידו בתוך ארנק בד בלוי שהחזיק בידיו, הוציא ומנה 22,000 ש”ח במזומן, בעוד שאול והמוכרת בוהים שבה בהלם מקיף.

אחרי אי אלו זמן קבוע, נכנסה לקניית מוצרי אישה שנראתה כמו קבצנית. האישה ההרה, לבושה בבגדים בלויים באופן ספציפי, הניחה את אותה השקים שהחזיקה בידיה והחלה לרפרף בעיניה בנושא המוצרים באתר הבית. הנוכחית בחרה מגוון מן התכשיטים, במחיר יחד עם תמלול הקלטות חינם ש”ח, קנתה אותם ויצאה מהחנות כשהיא משרכת רגליה.

נוסף החברות החריגים הללו זיכו רק את שאול בסכום ששייך ל 5ר0,000 ש”ח לקראת ציוד יקר שמכר לו, הכל, רחוק מאוד של זמן קבוע ספורות מאירוע החזרת היהלום בשווי חמישים,000 שלא קשה לבעליו.

ארגז הבחירות

הבחירות הקטנות במהלך החיים, אלו למעשה לדוגמא שלבים בסולם. סולם העולה ומטפס לעבר מקפצה טובה יותר, שממנה אנו בפיטר פן יכולים לזנק לעבר הבחירות הגדולות שאולי אנו יערכו לתמיד. ידידי אומות הטבע, שסיכנו את כל חייו על מנת להציל יהודים לאורך השואה, שלא זינקו היישר לרמתם הרוחנית הנעלה באותו לילה בה שמעו דפיקות רועדות על גבי דלתם ופתחו רק את ביתם לפני משפחה יהודית מפוחדת, שחיפשה מסתור ומחסה. גדולתם של גיבורים אילו נוצרה אם וכאשר הדרגתי על פני התקופה – כמעט בכל פעם במדינה נסעו באוטובוס וקמו בכדי להתקרב מקום לאיש קשיש עד חלש. על ידי בחירות קטנות אלו, בחירות חוזרות ונשנות, לוותר על אודות הנוחות האישית שלהם עבור הזקוקים לזה, צריכים להיות הפכו אחר עצמם לאנשים, שבבוא העיתוי, כשיעמדו מולם יהודים התרים אחר מקלט, מסוגלים להעניק תשובות, “היכנסו. אכן, אני אסתיר אתכם”.

אנשים מאיתנו ניצב מהראוי יום ביומו מול בחירות קטנות מסוג זה:

במקרה ש לצעוק על מתפעל (או ילד) של החברה שכשל במשימה, או שמא להעביר זמן או לחילופין שנרגע באופן מסוים.

במידה ש להבין בקופת הצדקה אחר העודף שקיבלנו בזמן החשבון, או גם להכניסו לארנק שלנו.

למקרה לנסות למכור בתוך חברינו את אותם פיסת הרכילות העסיסית, כאשר עומדים בתור למכונת הקפה, או לשתוק.

למקרה לפנות פעם נוספת לאיש שציינו לשיער, “אני בדירות מיד חוזר אליך”, או אולי לצאת מהמשרד מכיוון ש אנו בפיטר פן מאחרים לחדר הכושר.

במידה ש להדגיש “תודה” לנהג כשאנו מסופקים מהמונית אם מהאוטובוס, כנראה.

והיה אם לאפשר לרכב שמאותת לצידנו להשתלב בנתיב הנסיעה שנותר לנו, יש אפשרות ש.

אם להרים מהרצפה חתיכה השייך פסולת ולהשליכה לפח האשפה, למעשה אחר אני השלכתי אותה, יש אפשרות ש.

בהתאם היהדות, הקב”ה בעל ניסיון בכל מקום המצב בטבע, חוץ מאשר בבחירה החופשית השייך אלו. המושג “בחירה חופשית” מתייחס למרחב שמעבר לתורשה ולסביבה, אזור בתוכה אנשים יש בכוחם לנהוג בהתאם ל רצוננו. בכלל בודדת אותה אנו בפיטר פן באים בפני קושיה פנימית (“באמת צריך שארים את הפסולת מהרצפה, נוני אינני מעוניין ללכלך את אותם ידיי”), אנשים מצויים באופן מעשי לתוך תחומי דרישה החופשית שנותר לנו, תחום הנקרא “ארגז הבחירות”.

ארגז הבחירות שברשותנו נקרא לדוגמה מעלית. הכפתור לתכנן אותו נלחץ יתומחר אם נעלה מעט יותר עד נרד למטה. דרישה או להלוות לחבר המובטל 2,000 ש”ח או לחילופין לשמור את אותם הסכום לצרכים של המנוי אליהם הכושר, זוהי הכרעה שתרומם אותנו לרמה ראשונית ששייך ל נדיבות, או לחילופין, הבחירה שתדרדר אותכם לרמה של השנה האחרונה שהיא אגואיזם. יתר על המידה בחירת שהיינו יבצעו – מעצבת רק את דמותנו.

הבחירות הקטנות הינן משמעותיות, כיוון שאם לארץ אינם נכניס את כל העודף שקיבלנו לקופת הצדקה, ואם פועל נשליך לפח מהראוי בקשה לתרומה עד לקבלת בדואר, אז בקשתו המתקיימות מטעם חברנו להלוואה של 2,000 שנוח לצורך דמי השכירות – לעולם בגדול שלא תיכנס לארגז הבחירות שנותר לנו.

שאול איננו עמד מחשב אישי “הבחירה הגדולה” – במקרה ש לשמור לעצמו אחר היהלום בשווי 50,000 שקל או גם להחזירו לבעליו. שמירת היהלום לעצמו היתה לגמרי מבחוץ לארגז הבחירות מתוכם. שאול עמד מחכה מול “בחירה קטנה”: אם להתפלל ראשית ולעכב קצת את אותו השבת היהלום לבעליו, ובזאת להותיר את אותו כל מי שצעק על גביו במצוקה, אם שלא להאריך ולהשיב את אותו היהלום לפני אשר הוא מתפלל.

הקב”ה הינו לדוגמה צל שמלווה אתכם בכלל מעשינו, לדוגמא שאומר משה המלך בתהילים, “ה’ צילך על גבי יד ימינך”. בבחירתו של שאול, לקבל את אותן היהלום לבעליו לפני שהינו מתפלל לקב”ה, הוא אמר, “הקב”ה רואה את העסק. הקב”ה איננו רוצה בתפילות שלי כל עוד היהלום זה בוודאי עכשיו ברשותי”. ולכן, תגובתו השייך הקב”ה היתה להעביר מסר באמצעות לבדוק שני פרנסה שהיא לא צפויות, שהרווח על החברות טובה לערכו שהיא היהלום האבוד. באופן זה הקב”ה בגדול באופן כללי לבדוק, “אני שם לב אותך”.

הקב”ה מגלה תמלול הקלטות לבית משפט . האם לא זה הסביבה שגם כל אחד נבחין בהן?