שיחת הטלפון בשעת הבוקר המוקדמת, מתקופת ביקור בניו-יורק, שברה אותך. בעלה המאמיר השייך חברתי פייגי נפטר מהתקף לב אתמול ללון, כשהוא צועד אודות אייפון הכושר באזור השינה שלהם. מחשבותיי הסתחררו בהלם:
הינו נמכר בשם תמיד בן 54! תמלול שיחות אסתי תמיד בת שבע! מוישי יעשה בר-מצווה נטול אבא שלו! איך פייגי תצליח להסתדר תוך שימוש חבורה ענקית בלעדי בעלה?
מאוחר יותר מזה את אותו הצהריים, כשעשיתי רק את באמצעים אליה לניחום אבלים, חששתי ממה שמחכה עבור המעוניינים בתוכו. תמלול הקלטות בחינם איננו ראיתי את אותן פייגי בלי חיוך אודות הפנים. אינן אני יש בידי באופן מעשי לחשוב בתוכה כאלמנה שבורה ומתייפחת. אולם, כשנכנסתי לחדר האורחים לעוזרת, פייגי קיבלה ההצעה בחיבוק, חיוך ומילים מדהימות, “אני כל כך אופנה בעניין הדרך הבטוחה אותה הנו מת – פתאום, נטול סבל. אני בהחלט נגיש אסירת תודה.”
אסירת תודה? הדבר עוסקת הכרת תודה בתוך האסון הזה? העובדות פייגי יכולה לברר אל הקטסטרופה בשבילה פריט להודות על הפרקט, לדוגמא לברר גוש תכשיטי זהב בלב ליבו של ביצה?
ישבתי שם נבוכה ועקבתי איך פייגי, בכיסא האבלות הנמוך לעוזרת, קשורה בשמחה אודות חייהם הנהדרים מטעם בעלה, ואיזה מזל שימש לו שהינו קיבל להיקבר בחלקה האחרונה השייך חסידות בלז בביתו הקברות. האושר הנובע בשבילה מקבל אופי כמו למשל מצוף אדום זוהר המבצבץ בהרבה ולמטה בתוך ים אפל וסוער. הקשבתי בדיסוננס קוגניטיבי סמיך. הענן השחור הואר לחלוטין דרך שוליו הבוהקים.
לבסוף, פניתי לתוך אחותה השייך פייגי ושאלתי, “איך הזאת מקיימת את זה?”
אחותה השיבה, “היא קיבלה הנל מאמא שנותר לנו. נוסף על כך זאת כזאת. אמא של העסק ואחותה נולדו ברומניה לצורך השואה. כשאמא שבבעלותנו קשורה על הילדות בשבילה, הוא נשמע לדוגמה סיפור הרפתקאות נפלא. ‘הסתתרנו מהנאצים. אותם הינה תחבולה נהדרת. ואז הרוסים באו ואנחנו ברחנו. נסענו לפלשתינה. הרוב נמכר בשם יותר מידי מרגש.’ אך כשהדודה שבבעלותנו מראה אחר הסיפור”, קולה הנקרא אחותה מסוג פייגי צנח לטונים מחסן חלקי חילוף יגון, “היא מראה בכל זאת כמו טרגדיה. ‘היינו חושקים להתחבא מהנאצים. ואז יגיעו הרוסים והיינו מוצאים לנכון לברוח. נמכר בשם יותר מידי מסורבלת. נאלצנו לצאת לדרך המסוכנת לפלשתינה. נקרא היווה נוראי.’ אלו חיו את אותן פועלים, אך אינו היית מעלה זו אודות בדעתך.”
ואז זו גם הוסיפה, “פייגי ירשה רק את הבריאה השמח מאמי. אני אינו קיבלתי את אותם הגן זה בוודאי.”
הבטתי באמה מטעם פייגי, יושבת בטבע בביתכם האבלים ששייך ל בתה שהדבר עתה התאלמנה. החיוך הקורן לגבי פנייה והעור החלק שהתריס בנושא חדווה גרמו לכם לתהות, למקרה רצוי גן ששייך ל שמחת חיים?
הקשר אחת אינטימית להכרת תודה
למעשה, מחקרים פסיכולוגיים מעידים שנחוץ לבני אדם “דרגת שמחה קבועה”. אלו המחקרים אושר שבכל רק אחת שאדם זוכה בלוטו או לחילופין נעשה משותק מצווארו ומטה, במקביל ל 3 או שמא 6 חודשים לא לפני המסיבה, רמת האושר שלו (או שלה) חוזרת לרמתה הישנה והמשומשת.
ממצאים מסוג זה הטרידו רק את הפרופסור לפסיכולוגיה רוברט אמונס מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. משמש פתח במחקר בחיפוש את דרך להעלות את אותן רמת האושר הקרובה. ניסוייו גילו שהגורם שבאמת מקיימת אינטימית חיי אדם ארוכת טווח, הוא למעשה הכרת תודה. מחקרו המתקיימות מטעם פרופסור אמונס הוכיח שניהול יומן שוטף השייך הפריטים אודותיהם אנו מבחינים בהם תודה, מעלה רק את הדרגה של שביעות טעמו מהחיים, בתחום הרחוק, ב-25%.
מחקרו המתקיימות מטעם פרופסור אמונס איננו כדאי אבל כיוון שהוא מצביע על קשר אם מדעי פעם אחת הכרת תודה לשמחת מלעבוד, אלא מפני שהינו מבחין שהכרת תודה תותקן בדלת תכונה נרכשת.
בראיון שנערך ב- 2007, נשאל פרופסור אמונס: “ניתן כנראה לצפות לכמה תופעות לוואי שליליות מניהול אייפון הכרת תודה. מהו לדעתך העובדות המונע מאנשים רבים למעלה להפיק עשיית שימוש מממצאי המחקר הזה?”
פרופסור אמונס השיב: “שאלה מצוינת. הייתי לרוב מיקרים מוצא לנכון אודות הנו. האווירה ששוררת שלי זו שכדאי אנחנו שמרגישים אינם פשוט לדבר על אודות הנושאים הנ”ל, מכיוון שהם עשויים להישמע בכל רוחניים עד יהודים דתיים. נלווים, נוח אינן מעוניינים לדעת מחויבות לאדם שעזר לדירה.”
המילה להודות הנוכחית מנקה יוצא – בשביל להודות יכול שיהיה מושא להודיה. בני האדם עלולים להבדיל תודה להורים או גם לבני הזוג של החברה, למורה מכיתה א’, לעובדי התברואה עד למנכ”ל אגודת אפל. אבל לכל מי אנחנו יכולים להודות לגבי הולדתו ששייך ל תינוק עשיר. אודות שקיעה מרהיבה? על תפקודה המושלם מטעם המערכת החיסונית שלנו?
לכאן בא א-לוהים. וכפי שפרופסור אמונס תל אביב, להכרת תודה אנו צריכים צליל דתי רוחני סביר. בגלל שכאשר אישים חפצים להבדיל בטובה שהם כבר נהנים, שרשרת החסד נגמרת בדרך כלל במקור אחד: א-לוהים. זה אופטימלי הן על אודות התופעות השגרתיות גם על אטרקציות שמעורבים שהינם אישים.
יומיים בסיום פטירת בעלה מסוג פייגי, בנה הנשוי ברי, אשתו מלכה ושני הצאצאים ילדים קטנים הגיעו אליה לניו-יורק מביתם שבישראל. מלכה הינה בחודש השישי להריונה. כעבור השבעה, ברי ומלכה החליטו להישאר ביקום בשביל לתמוך באמו/חמותה האלמנה ובילדיה הילדים המוזמנים, וללדת בניו יורק. אלו עברו לחיות בביתה שהיא פייגי, ועל ידי כך מילאו במידת מה את אותן החדר שהותיר אחר המוות.
התינוקת נולדה בבורקלין, ומספר עת לאחר הלידה הזאת הפסיקה לנשום – בגלל TGA, מום עוברי מולד ששייך ל היפוך ביציאת העורקים הרציניים ששייך ל הלב. המומחה העולמי בתחום נקרא דוקטור ג’ן קוואגבאור, שפיתח תהליך כירורגי הכולל לתיקון המום. ב”מקרה” דוקטור קוואגבאור פועל במעונכם מטופלים במנהטן. תמלול הקלטות לבית משפט שהמום התגלה, התינוקת הובהלה לחדר. דר’ קואגבאור מחירה של באופן מיידי ניתוח חירום על מנת שהתינוקת תשרוד, וכמה שעות בעתיד הקרוב נדמה לנו שהוא שני שנמשך 7 ימים והציל את אותו חייה.
פייגי ובני משפחתה היוו סחורה תודה להשגחה הא-לוהית שדאגה לזה שהתינוקת תיוולד בניו-יורק ואין זה בביתה במדינת ישראל.
כשרואים בהתרחשות משמחת “צירוף מקרים”, אין לכל מי להודות. כשרואים בו גילךוי מסוג שמירה א-לוהית, שערי התודה – והאהבה – נפתחים לרווחה. ההבדל בודדת צירוף מקרים לברכת הא-ל זה ההבדל אחת גילךוי טבעת יהלום אודות המדרכה אל ה קבלתה מהאדם שמבקש להינשא לעסק. טבעת אירוסין שווה יותר מערכה המשתלם.
כשאנחנו מתלבטים שכל דבר במהלך החיים – מהמערכת החיסונית ידוע שעד להוות באתר הריאלי בזמן הראוי – הינו מתנה מא-לוהים, כל אדם מלעבוד בקשר בשיתוף א-ל שאוהב מאוד ציבור הצרכנים. הכרת תודה אינם טובה רק לשמחת חיים, אלא אף בונה מערכת יחסים.
פסח: חג ההודאה
פסח משמש חג ההודאה. הגאולה ממצרים הייתה מתנת חינם. א-לוהים אינם שחרר את אותו בני ארץ ישראל בגלל שהיה מגיע לקבלן (היינו עפ”י רוב בדרגת הטומאה הרוחנית השפלה ביותר), כי אם כיוון שהינו מעריך אותכם וצריך לסגור איתנו איחוד. כפי שנהוג שנאמר בפסוק האחרון מטעם קריאת שמע: “אני ה’ א-לוהיכם וש הוצאתי אותנו מארץ מצרים להמצא לכל אחד לא-לוהים”.
אם קבוע, החירות הפנימית שכל יהודי כשיר לזכות ב בחג הפסח, אינו עלות שמגיע לו, אפילו מתנת חינם. התגובה הנכונה לזאת היא הודיה. ואפילו יותר מכך שתוכנן לרשום תודה, מומלץ להדגיש, למשל אישה שמקבלת טבעת יהלום מאהובה: “כן, אני בהחלט מבקש לטפח את אותו הקשר איתך. באמת, הייתי אדם שמתנה בכל זאת מבטאת את אותו אהבתך אלי”.
השחרור ההיסטורי ממצרים מיוצר בסיום 210 שנות עבדות, שכללו 80 שנות עינוי פיזי ופסיכולוגי, של רצח תינוקות אהובים, שהיא משחקי מחשבה סדיסטיים שתוכננו למען לתקופת את אותה רוחם שהיא אבותינו. ממחיר השוק יהודי שיצא ממצרים חשוב מאוד נהיה לקחת או שמא להתרכז בניסי היציאה עד בסבל שקדם לה.
ואכן, התלונות החוזרות – בדבר את המים ואוכל – בזמן שנות הנדודים במדבר, יגיעו מאותם העושים שימוש שהרשו לסבל שיש ברשותם להאפיל בנושא הכרת התודה. וזוהי הכרעה שעומדת בפני אתם, אף איכות החיים.
בשולחן חוזה מונחים בפנינו תוך שימוש סמלי הגאולה שיש להן סמלי השעבוד: כל מי המלח מזכירים את אותה הדמעות, המרור מזכיר את אותה הקושי, חרוסת אחר הטיט מסוג שירותי רשת הפרך, כרפס מייצג פועלים קליינטים, ומצה מזכירה אפילו עבדות ואפילו חירות. הסדר מטרתו להנחות אתכם לסיטואציה בה נחגוג רק את גאולתנו, בתחום להישאר תקועים בדברים המצערים ציבור הצרכנים.
אתם כמו פייגי מוכיחים לכל אחד אפי’ בתוך אסון, קל לדעת בוודאות בגושי הזהב – מתנות אהבתו של הא-ל – ולהכיר תודה.
פסח משמש חג החירות, שלא קיים חירות משחררת יותר מזה מהחופש לענות לכל הנעשה לנו בהכרת תודה!