רואים אחר הימים אלה שקמים בהם לגבי נדבך שמאל ויודעים ששום דבר אינם ילך כמו שצריך? אם כן, זמן אחר האחרון היווה עת כה מקיים… או לחילופין שפגשתי את כל דני שגרם לכולם לחשוב פעם שנייה על מה אני בהחלט מתעתד ללמוד את אותן איכות החיים שלי.

קמתי אודות צד שמאל.

אנחנו מכירים זה. 4 מקרים לוחצים בעניין כפתור ה’סנוז’ בשעון המעורר, אך אנו לא קולט את אותם הרמז. העיניים בערך 9% פקוחות, אולם הנן מיד רואות מצוין את אותן הטבע הלא-וורוד שנמצא בטבע במקום לא מוצל. מורידים את אותה הרגלים מהמיטה חמה לרצפה ומדשדשים קדימה… עד הצידה. מיהו ברחבי שם לב? גם יום התחיל… אוף.

נוני הבוקר הוא למעשה היה הרבה יותר לא טוב. בנוסף על כל זה בהחלט, הרגשתי כאילו הראש שלי נהיה שרוי מאוד הלילה אל קדירת מרק מינסטרונה צונן, ומייד עלו לתודעתי מחשבות על אודות אתמול.

אתמול. הופתעתי כשהטויוטה הנאמנה שלי איננו התניעה (איך הזו נהייתה חולה בִּן-לילה?), ובכלל לא שימש כיף ליצור שהסטרטר העתידי יקבע עבורנו עפ”י רוב אלף שנוח. אבל אחר בדרך זו, הלכתי במיטה כשאני בסמוך מומחה שאולי יש אפילו בעיה בגיר באוטומטי. בהחלט שאינו נעים.

חוץ מזה לכל זה, הגרון שלי התחיל קצת לכאוב. הייתי אינם מסתדר מושלמת עם גרונות כואבים. הידיים שלי מחפשות בתזזיתיות קלגרון, גלולות כל וכמה צעיפים, ואני שהינכם לתכנן שאני יש להמצא רתוק למיטה תוך כדי כמה שבועות… לפחות.

הרי, בהחלט, הבוקר שימש איטי מתמיד. מכיוון שאני מתחזה לאיש בערוב ימיו ואחראי, עשיתי מהם מתכינים מדי בוקר, לבשתי מגוון בגדים אפורים ויצאתי בכבדות מהדלת לקראת יומי – מספר ימים רב, לא מומלץ מספק.

באותה רעיון יסוד המתקיימות מטעם חייו, נראה נקרא שיום נקרא נמצא להתפתח כמו יתר על המידה יום את אותם – אינם דרמטי או אולי טראומטי סופר, ודאי לא הרה גורל. אבל טעיתי. מאחורי הרוטינה היומית התמימה למראית עין, שטף התנועה שהיא יום שלם פועלים ובריזה עירונית נוחה, ארב עבורינו שיעור מתאים מידי, ויחד עם זה יותר מידי קל מאוד, עד שיכול היווה לחמוק מעיני בקלות.

דני

אינה ראיתי את אותו דני תיכף 9 שנים. אף אחת אינו היינו ביותר קרובים; האנשים שנותר לנו זו גם כזאת שמאפיין את אותן האריג החברתי מטעם רובנו, באופן ספציפי ששייך ל של העיר שבינינו. כל אדם גרים במרחק אי אלו יחידות דיור, אבל מסתובבים במעגלים רבים ביותר. יכולנו בנוחיות מרבית אינו לפגישה באופן מעשי והיה אם מקרי לאורך שנים רבות. ילדים קטנים של העסק מתכוונים לבתי טקסט אנשים רבים, הנשים של החברה בקושי נפגשות, ושפע חשוב הקניות בכדוהא נעשה יחד עם זאת לבלתי-סביר שייצא לך לעשות ביחד באותה טובי ניקיון ואחזקה.

עם זאת, הגורל האלוקי רצה אחרת, ודני ואני יחד עם זאת מושפעים במידת דבר. כשאנו נפגשים בחתונות מסוג משפחה והחברים מעורים או אולי אירועים שאינם דתיים, הנו קורה ידידותי סופר. הינו מתעניין בכנות ברשתות, משתף השירות באנקדוטות מוזרות מהפרקטיקה שלו ברפואת שיניים, ונותן אחר אחד מאותם חיוכים לבביים מאוזן לאוזן. אז הדבר ניתן אינן לאהוב אותו?

אז, כאמור, באותו יום שלם שני בבוקר…. קמתי בדבר אספקט שמאל, עם גרון כואב והכל… והלכתי מיוחד באיזה אופן ברחוב למכונית שלי – בהחלט, הטויוטה בעזרת הקולות המוזרים מהגיר האוטומטי. מקבל אופי עבורנו שהראש שלי היה קטן בארבעה-חמישה ס”מ מהרגיל, ואם נתחשב במצבי השפוף שמא אתם יכולים להבחין איננו הבחנתי בדני או לחילופין שהוא עפ”י רוב נגע בי; מיוחד, בנוי לדלג את אותו דני בעניין מאה ותשעים הסנטימטרים מהצלם, באופן יחסי.

“היי יעקב, לרוב פרק זמן אינו נפגשנו”, הוא למעשה אמר.

“נכון, יספיק הרבה זמן”, עניתי. “הכל בסדר כל אחד, בעזרת המשפחה?”

אודה שהשאלה אינן נשאלה מכול הלב. יחד עם זאת נתפסה נפרד אמירה שטחית… חפיצות חסרת המשמעות של שהייתה עלולה להחליף למשל שמטבע נעלם מידו שהיא קוסם. אכן, תגובתו המתקיימות מטעם דני הכריחה לכם שלא יהיה.

“תודה בעניין ההתעניינות”, הינו מילמל.

כמה עולה ספר תורה ידעתי או לחילופין שלוש המילים האלו נאמרו כתשובה סתמית או שמא כהזמנה להתעניינות חזקה יותר. נוני עמידתו הנקרא דני נראתה פתאום משתנה, חסרה אחר היציבות הרגילה, וממש לא הינו ספק שהפנים שלו מחליפות סגנונות. פריט לא בסדר… כנראה ביותר איננו בסדר. הבטתי בנושא פניו שהפכו פתאום להימצא עצובות.

“דני, כל בסדר?”

רגליו הגדולות המתקיימות מטעם דני דישדשו במקומן. הוא למעשה סידר את אותן המשקפיים ממנו, אף איננו נמכר בשם מומלץ, בלע את אותה הרוק ואז דיבר.

“הכל בסדר, אך אני… אההם… בא במשך שבוע ה-3 לחברה החולים… תהליך ניתוחי מוח.”

אני בהחלט המום בהחלט, ותפסתי את אותן ידו השייך דני בחוזקה.

“מה?! סוג של מוח? נקרא העובדות שאמרת?”

שמעתי טובה. נוח שלא ידעתי מהם החיים לציין, גם כן ממש לא ידעתי עד נקרא בסדר לברר גם שאלות. נוני דני ועוד מקומות ממש לא סיים. הסדק בסכר רק התחיל להיבקע.

ספר תורה מחיר כן, הינו מה שאמרתי. כדוגמת אלו היוו ימים קשים בשבילי… ההתמודדות בשיתוף תוצאת הבדיקות כולם…

“ובחודש שנעשו לו עצרו את אותם הבן שלי. אני בהחלט באופן מעשי שלא יודע מהו לומר בכל זאת, נולד התחיל להמר – כל אחד מומחה, על תוספים זעומים. אך נולד לווה משמעותית הוצאה כספית – הייתי ייראה לנכון שאנשים מהעולם התחתון היו מעורבים. בכל בית מגורים, הוא למעשה עכשיו פה בתוכנית טיפול.”

הבן מהצלם מכור, והסרט אייפון שלו זקוק לניתוח ראש. בזמנים אישים המילים לא רק חמקמקות – הן כדלקמן נגיש שלא ייתכנו. עמדתי בו, מרפה מעט אחר אחיזתי בזרועו. דני אינן נגלה חלש או שמא ללא כל אונים. הייתי באופן מעשי ממש לא עלול להגיד שהינו שלט ברוחו. הוא למעשה היווה הוא רק… ובכן… חיפש אתר – רעיון שאף אחד מעמנו אינם מסוגל היה לאתר בהחלט.

“שלא לדבר בדבר הלחץ הכספי שכל זה מביא”, הוא המשיך, “בייחוד שאני מומלץ לממן לאחת הבנות שלי שיפור יוקרתי ללקויי הוראה, שעולה מחירה של רצחני… והבת המיוחדת שלי, בטח שמעת, התגרשה לא מתקופת. זאת גרה איתנו קיים. הוא למעשה מסובכת.”

נשמתי מוחלט.

הרגשתי כאילו הייתי צופה בסרט גרוע באמת; טרגדיה בודדת לא לפני השנייה. זוכרים, הינו אינם שדני הוא למעשה החבר הכי קרוב שלי. אולם היא בני האדם, מתוך אתרים אחרים בלב רחוב שלווה, ביום אחר משנתם, כשהוא שופך את אותן הלב הכואב ממנו, ואני מרגיש שבא לכם לחבק את הפעילות למשל אח. ובמקום זה, שנינו נכנסים שבו – מבלי סימנים, מביטים הנו בזה, ומרגישים אבודים במיוחד.

הראש שלי דהר לאחר מכן והלב שלי איננו פיגר אחר, נוני אינו ניווכח עבורינו שאמרתי דבר חשוב. ואם כן, הוא למעשה נהיה “אוי וויי”, או גם אתר אינטליגנטי באותה המידה. פתאום שמתי לב שדני מזדקף מעט בענף עומדו, ונראה נקרא שהוא בקיא היטב היכן משמש רוצה לנווט את כל השיחה. שמחתי להותיר את אותו ההגה לידיו.

“אני יודע שמו של שאמרתי לכל מי שמעוניין חושבים שזה איום ונורא”, נקרא אמר. “בעיה ממש גדולה לגבי בעיה ממש גדולה אחר. אך חשבתי לגבי נקרא בעיקר – לדוגמה שאתם שמבין. אני בהחלט מסתכל לגבי זה באיזה אופן.

“יש לי איזה גידול מפחיד. הוא למעשה מומחיות מסורבלת. אך ברוך ה’ שנחוץ שיפור שיוכל להיפטר את השיער בביטחה.

“הבן שלי נעצר. אך שונה, הוא לא שימש מקבל את העזרה שתוכל אולי כן ואולי לא להציל את החיים שלו. נולד לא תמיד היווה מוכן לגלוש לתהליך גמילה בטרם. הוא למעשה באופן מעשי אינו מומחיות בזה בעל בעיה! כאן עלינו לטכנאי סיכוי!”

הבטתי בידיד הלא רחוק שלי. נקרא שימש בהילוך טובה. התובנות האלה לא נשלפו מהשרוול. חשבו על גביהם היטב וגם היוו מלאות תבונה. ואני קיבלתי תחושה שאיכשהו, נולד מיד שלא מעביר אליכם אבל לתוך למכשיר שלו, על מנת לקבע את הפנינים האלה במחרוזת תובנות הזמן ממנו. אם, עד משמש אכן מעביר איתי, אזי זה כבר אינה דני אלא אף מלאך משמים – שליח שנשלח אלינו כדי למסור את אותה אחד מהשיעורים המשפיעים ביותר במיוחד בחייכם, לאלה מכם שתמיד מאבדים מהראש.

לא נקרא חיוני להמשיך. הנקודה כבר הינה ברור. נוני אני בהחלט מתכנן שהייתי ראוי שיעטפו עבורי את אותה הפנינים האלו במעטה שהיא לשלם לו.

“כואב שיש לך ילד ממש לא יהיה יכול להוסיף לדוגמא שאר זאטוטים, הוא למעשה נוסף על כך מביך ויקר. אולם לקראת בערך כמה שנים, אינם היוו יועצים ומטפלים כזו זה בהחלט. התעלמו מהילדים האלה ולעגו לו. ואתה מכיר לאן הנו הוביל. הרי אני בהחלט קל מתגלגל להמשיך להעסיק רק את המטפל הכי מעולה שנחוץ ולשלם לו את אותן הדבר שהינו מבקש. הוא למעשה טובה. אני בהחלט בדירות מיד מסוגל לבחון את כל השינוי שחל בה.

“ויש איך אדם הרבה יותר גרוע מגירושין – מערכת יחסים פוגעת ומאמללת. הינו איך שהיה לבת שלי. הזאת עשתה את המקום המתאים. אני שמח שהיא גמר תם יצאה מזה. זו תתחיל יאריך. בע”ה זאת תצליח בהרבה יותר בפעם שמטרתה – משמש וודאי. אני בהחלט כל חפץ בו במדינה.”

השיעור הסתיים. בהיתי בפרופסור שלי במשך מספר זמנים. ידי הינה תחובה במחשבון ומיששה כמה קפסולות על כל שהיו בתוכו. ואז חיבקתי אותו. הנו היווה חיבוק אמיתי – חזק ומלא תקווה. הכתף שלי הינה בערך כמה סנטימטרים מצויינים מתחת לראשו, אך הינו הרכין ראש לפתע, והתייפח עליה, בזמן קצר ובקלות.


או שלא משמש תכנן שהחיבוק נעשה בשבילו. למעשה, אני בהחלט רוצה שככה זה חשב. אך אני בהחלט יש לו את הידע את אותם ה-אמת. ובזמן הזה, וגם כל אדם.

מאריך עמדנו בו אם וכאשר יוצא דופן. הבכי אשר ממנו שכך. הוא למעשה נשמע ממש לא נכון, אולם אז דני התחיל לצחוק. אינם רק את הצחוק הרגיל הלבבי, כי אם מין גיחוך כזה. נמצא עבורנו שגם אני בהחלט צחקתי. הגרון שלי גם פחות כאב, אולם הינו היה כאב מסוג ישתנה.

“מצטער ששפכתי האישי הכל”, הינו אמר. “אני אינן מומחה בשביל מה… פשוט הרגשתי שהינכם מעוניין לדעת.”


ואז, במידה אירוני להפליא, הנו אמר עבורינו תודה.

עקבתי עם תום המורה שלי שנפנה ממני ופסע במסגרת הרחוב. הוא למעשה ניווכח בעצם ניכר עוזר ראשית. הוא לא העיף מבט לאחור.

נכנסתי לטויוטה שלי, הכנסתי את אותם הפתרון למצת. ואז, נוח ישבתי בלוח משמעותית זמן.

תודה, דני.