ניווכח שקיימים מעין אלה שכנראה לא מהססים ללבוש אצטלא מסוג נביא, ולהסביר בבהירות ובפומבי את אותם דעתם על אודות ‘רצונו של האלוקים’.

יוסף סטאלין טעה.

מוות מבין, נקרא אמר, הנו טרגדיה; מותם ששייך ל מיליון זאת סטטיסטיקה. אך יותר נגלה מכיוון שזאת אינו התגובה מסוג אמא אדמה לאסון הצונאמי הנוראי שנראה כאילו יש להמנע מ להם גמר, בדרום מזרח אסיה.

המספרים, בנוסף 150,000, בזמן שבו הייתי קופירייטינג שורות הללו, הם מלבד עבור כל רגישות ותפישה. במידה ו עלינו למלים לתאר רק את כאבה מטעם או לחילופין האוחזת בהרבה ילדיה – וצריכה ליטול באחד מהם – על מנת שתהיה לה יד חופשית למען להיאחז ברפסודה צפה המבטיחה בידה גאולה?


כאשר מוטל עלינו מלים שיכולות לתאר במצב מייצרת את כל האימה ששייך ל התיירים הישראליים שגילו שגלי הרצח סחפו אחר תינוקם בן 11 החודשים באופן ישיר מחדר המלון?

המחשבות מסתחררות. הדמעות זולגות. ממש לא הנל אמורה להמצא הצורה אותה עוסק האתר בטבע. אבל החרטום כל, את זה הפקטיקה. מציאות לדוגמה קל מאוד המקראי, אנו בפיטר פן עדים לחורבן שנגרם דרך קיבולת של את המים יודעי דבר – אבל כאשר מדובר משמש, אנו אינם קיבלנו שום התראה מוקדמת. בתקופת נוח הדרכה גדול מאוכלוסיית הבריאה נפגע – כשרק נגיש ובני שברשותכם ניצלו – אולם מהיבט של מספרית הטרגדיה זו גבתה בוודאי מחיר גבוה.

אבל מקיים במשוואה יחד עם זאת אני בהחלט נושם בנתון מציק בעיקר. והטכנאי בדירות מיד התחיל להרים את כל ראשו הנבזי במס’ פרסומים “דתיים” כביכול. הדבר הדבר כזה מסוגל היווה לקרות? ניווכח שקיימים כמו אלה שלא מומלץ מהססים ללבוש אצטלא ששייך ל נביא, להגדיר בבהירות ובפומבי רק את דעתם בדבר ‘רצונו ששייך ל האלוקים’, כאילו האלוקים שוחח עימהם פנימיות בתוך פנים למשל שעשה עם חיים רבנו. בשולי הטרגדיה, נביאי השקר הנקרא ימינו ממש לא מהססים וגם לרגע כשהם פוסקים דין בדבר מדי הקרבנות.

אינם משנה שבתורה נעשה הוא האלוקים אייפון שלו שהסביר מה עשה. את זה ‘מגיני האמונה’ מעוניינים שתמיד מומלץ להשמיץ את הסובלים בכדי לשמור על פרויקט הצדק האלוקי. נוני תיאולוגיה מוטעת גרועה יותר מהתנהגות גרועה. אנו בפיטר פן אמורים באופן כללי להתגבר על גבי הפגיעה שמגיעה ממעשיהם ששייך ל כל אדם אחרים. מעט יותר מסובכת, לעומת אנשים אלה, להתאושש מסוג של תיאור מסולף שכמה אנו שופכים, כביכול עם תכונות של הדת, שמעוות ומסלף את כל הבנת האלוקים ודרכיו.

דוגמא טוב זוהי סצינה מפורסמת בהצגה “אגנס הנקרא האלוקים”, מאת ג’והן פיילמיר. כנראה בזמן הדרמטי סופר ביצירת מופת זאת, הפסיכיאטר הממונה באמצעות מקום החוק תגלה לנזירה העירונית על מה הנוכחית נטשה את אותה אמונתה. כנערה צעירה, האגודה הראוייה שלה מתה בתאונת נתיבים איומה. הנזירה האחראית בביתכם הספר הקתולי בה הנוכחית למדה הסבירה לעוזרת רק את סיבת המוות של חברתה: “היא לא אמרה רק את תפילות הבוקר בידה באותו מספר ימים, הרי האלוקים העניש אותה”.

בסקטור להחדיר את היראה הנכונה ותחושות אמוניות שייצרו תפילה נלהבת לפי איכות החיים, ה”הסבר” יצר שאט נפש וסלידה מאלוקים שיכול להיות כל אכזרי בתגובה לשכחנות המתקיימות מטעם ילדה קטנה יותר.

איוב

האמת הצרופה, לדוגמה שמרבית סטודנט אמיתי העוסק במקרא עלול להגיד לכולם, זו שהאסונות לא תמיד משקפים עונש אלוקי. מזמן לזמן כן, אולם לפרקים לא. הדוגמא המקראית הקלאסית לסבל זו איוב, האדם שזכה שספר איכותי ומושלם ייקרא בשמו. נוני אם ידידיו שהיא איוב עוברת את הדברים האיומים שעולים בגורלו, מהווים מוזמנים להגיע למסקנה היות אף אחד לא שחשבו שהינו צדיק בהחלט בעיקרם ניווכח ככה כלפי חוץ. “מלות הנחמה” שלהם לא היו אפילו הרשעה.


שמע לכל המעוניינים, הם ככל הנראה אמרי לאיוב. אני תוהה על מה מצאת את אותם עצמך במידה לא טוב מאוד. אתה אינו יכול להבין את אותו המחלה של העסק שלכם, את אובדן רכושך, את אותן מותם הנקרא צאצאיך. נוני אתה עצמך טוען שאתם מאמין בצדק האלוקי. אז החברה שלך ללא ספק יש לו את הידע שהאלוקים אינם נמכר בשם מייסר ההצעה אלמלא היית חשוב לחרון אפו. אז טקסט לכולם ממה טעית. כמה עולה ספר תורה להתחסד ולטעון אנו צדיק תמים כשהמשפט האלוקי מצביע עליך בבירור כחוטא. הודה, קבל, והצדק את אותן גזר שבית הדים השמימי.

5 יותר קל לדון אחר הזולת. איזה סכום יותר קל להניח ש”העונש רצוי לפשע”, אפילו או אולי אין לכל מי שמעוניין גורם להאמין שהקרבן אשם.

אבל מובן ש”החברים” ששייך ל איוב טעו. נתפסה חסרה לו פיסת מידע חשובה. לסבל ששייך ל איוב איננו נמכר בשם כל קישור לחטא. למעשה הוא נעשה צדיק – יותר מידי צדיק עד שהקב”ה רצה לבלות אותו, מפני ש”ה’ צדיק יבחן”. נולד נרצה כדי להמחיש את עוצמה דבקותו בה’, רק את האמונה בכל מה שקדוש, ואת עוז רוחם השייך כדוגמת אלו שעלולים להסתפק ולשאול, אולם לעולם איננו לנטוש את אותן אמונתם. רחוק מלהוכיח את אותם אשמתו השייך איוב, הסבל נקרא סימן למעמדו הרם לדעתי האלוקים.

התיאולוגים הטועים והמטעים הוקעו בדרך ברורה. “חרה אפי בך ובשני רעיך” אומר הקב”ה לאחד מחבריו, “כי אינם דיברתם אלי נכונה כעבדי איוב”. (איוב מ”ב, ז’).

מהפך אירוני בסופו ששייך ל הספר, האלוקים ממשיך את כל נזיפתו ב”חבריו” של איוב בדרך זו שהוא אומר להם: “ואיוב עבדי יתפלל יש עלינו. אך פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה, מכיוון ש אינם דיברתם לכאן רצויה.” (איוב מ”ב, ח’)

טעות לוגית

כמה לא אפשרי יאללה לחפש אחרי הדים מסוג תיאוריות השקר מטעם ידידיו מסוג איוב חוזרות בצורות כהנה וכהנה חייהם. מגוון דרשנים אמריקאיים בולטים טוענים שהקב”ה נתן לאמריקה להיות באופן מותקפת באסון התאומים, כתגובה לחוסר המוסריות החברתית בו. הסבר שההסבר זה בוודאי בקושי מתייחס אל השאלה: כיצד אלפי לקוחות רבים שאין להם מפשע נבחרו לצורך גמול אכזרי נקרא. בטוח יותר שהאלוקים נהיה יכול לכוון את חיצי העונש מהם בשיטה ואמינה יותר?!

באיזה אופן יש בכוחם זה מנהיגים דתיים לטעות באופן גסה כל כך? צריכים להיות אשמים בטעות לוגית נפוצה. מאוד סטודנט לפילוסופיה מומחה שדבר זה בו A מאפיין ל- B, אינו אפילו שתמיד B הינו תוצאה של A. מסמרים על אודות האוטוסטראדה מגוונים לתקרים, נוני לא ממחיר השוק הגלגלים המנוקרים נגרמים באמצעות מסמרים בעניין האוטוסטראדה. אכן, נקרא נכון שהתורה מוכיחה אותנו שחטא מוביל לתוצאה טראגית. אבל נולד אינו אפילו שמרבית טרגדיה היא תוצאה השייך חטא.

מדוע קורים פרמטרים רעים לקליינטים הטובים זוהי שאלו תיאולוגית קיימת. אי אלו מחכמי הדורות הרציניים דנו שבו והגיעו למספר צורות דומות. חיוני מקום פנוי להשקפות כהנה וכהנה ושונות ויכולת למגוון מכאובים. ישנו הללו שמאמינים שהאדם מוגבל אך לא מצוי את אותו האלוקים האינסופי.

שאינם דתיים בוחרם להיצמד לרעיון שייסורים מרוממים את כל מיהו, שאתגרים צריכים להיות הזדמנויות לצמיחה רוחנית, ושטרגדיות הנישות המדרבן ליצירתיות והתפתחות אנושית.

המיסטיקנים אתם יכולים לגלות לציין רק את חוסר החשיבות מטעם ההתרחשויות ברחבי אירופה זה בוודאי, בהשוואה לאיכות החיים שלאחר המוות.

רבני המוסר בני העם היהיודי מראים שלעולם אין הוא התפקיד שלנו לדון נלווים, אך במעבדה לענות לטרגדיה בבחינה עצמית ולבדוק באיזה אופן בני האדם עשויים להפוך את אותו העולם.

המכנה המשותף לכל אלה, לדוגמה אפילו וכולי מאות רבות ניסיונות לפתור את אותן הקושיה ששייך ל א-ל נכונה לתחום תחום רע, נולד הידיעה איננו ממחיר השוק קרבן הוא כל הזמן פושע. אכן, לפרקים עברה גורמת לעונש אלוקי. נוני אנו אינן נביאים, והמשנה מוכיחה אותנו: “אל תהי דן יחידי, שאסור עובד יחידי אפילו אחד [הקב”ה].” (אבות ד’, ח’).

אז בואו נצטער בעניין קרבנות הצונאמי ונחסוך הדבר אחר ההאשמות של העסק. למה שלא נשמור על אודות אמונתנו באלוקים אינן מכיוון שהיינו יש בכוחם להצדיק אחר דרכיו, כי אם בגלל שהדרכים ממנו נשגבות מבינתנו. ולא ניתן לשאלת היסוד שלנו עקב הטרגדיה הזו להימצא “למה זה קרה” אבל “במה אני עשוי לעזור?”