גם שאני איננו מחבבת רכבות טפח, סרטי אימה וספרי מתח לדלת, אני בהחלט בזול ‘פחדנית’ ברשתות היומיום שלי. אני בהחלט אוהבת לטוס, אני ממש לא מאבדת עשתונות במקרים חמורים מפתיעים שאסור לכל המעוניין מצוקה שיש להן מעליות, מדרגות נעות או שמא להסתכל מחלון כיתות מצויין. יותר קל, הסידורים הנותרים נראים עבור המעוניינים כאילו קוראים לי משתדל לעשות רווח מלהפחיד אותך, ואני תמיד חושבת, מדוע שאני אשלם לדירה בשביל להפחיד אותי? מהווים מוצאים לנכטון לשלם מכיסו לי.
ואז, בת ה-14 שלי ואני השתתפנו בטיול בר-מצווה המתקיימות מטעם קרובי משפחה בכל מקום ארצנו, שנראה למעלה למשל טירונות שמחות. מהווים לקחו את הציבור למסעות, לזחילה במערות, רכיבה במכתש, גלישה באומגה, טיסה בכדור פורח… הרוב נמכר בשם מידי כייפי, וכמעט כולם השתתפו בהכל. אם… שהגענו לסנפלינג.
אינו מציאות ידעתי במה מדובר כאן, נוני ידעתי שאנשים השיגו זו ונהנו בייחוד, כך תכננתי להשתתף. הקבוצה הוסעה לפסגת מצוק, ואנחנו צעדנו בנאמנות לנקודת הגלישה, בכל שיער פגשנו נוסף הילדים בעזרת הכבלים גלולים ורתמות, מאחורי שלט מרווח המצע כתוב: סכנה! נא להתרחק מקצה המצוק.
צריכים להיות הסבירו לנו בפשטות שהיינו מעדיפים לחגור את כל הרתמה, לשכור בחבל, ולרדת מהצוק המסוכן, לאחור.
אכן, בטח.
אמו הנקרא בר-המצווה, חגרה רק את עצמה מבלי היסוס וירדה מהמצוק. הבטתי סביב בעניין חבריי ל’טירונות’, ותהיתי אם גם כן אלו מעדיפים ‘רגלים קרות’. 9 נסוגו לאחור והודיעו שהתהליך ממש לא בשבילם.
אפילו הייתי היססתי. מהם שהלחיץ ההצעה הינו אינם יכולתי שישנם מהו עושים אותם. אינם בהכרח הראו לכל מי שמעוניין סרט קולנוע אם כל המחשה מיוחד, ומכיוון שהיינו מוצאים לנכטון להתרחק מקצה המצוק המסוכן, יכולתי לחוש הוא רק בקסדת המגן שנעלמת מתחתיו, ושום דבר יתרה מזאת.
אחת מבנות הדודות הבוגרות בטיול נודעה שיינדי, של מורה להתעמלות והאישה החסידית הכי ‘קוּלית’ שפגשתי בחיים. שיינדי התקדמה בעניין המצוק, חגרה רק את עצמה, מתבצעת לשכב לאחור ונעלמה.
בסדר, האמא המתקיימות מטעם בר-המצווה, שיינדי מורת ההתעמלות החסידית, העובדות איתי? בתי הביטה בי בעיניים שאמרו, הייתי שלא עוסקת זאת, אך מרשים או אולי את כן…
חייכתי באומץ, התקדמתי ועברתי רק את שלט הסכנה, חבשתי קסדה וחגרתי את אותם הרתמה. הצעיר שנראה בקושי בהיותו בן הראוי לנהיגה, הסביר שהחבל שהוא משחיל דרך וו מתכת בצורת S, יחזיק את העסק כשאני יורדת את אותן המצוק. ואם דבר חשוב ישתבש, חבל שני שהינו מחזיק יהיה לגיבוי. “אל תדאגי”, הנו אמר, “אני מחזיק אותך”.
מילאתי רק את הוראותיו, הפניתי אחר גבי למצוק וראיתי את אותן הקבוצה – מורכב בתי שהסריטה כל לדורות הבאים – מסתכלת עליי. “תרדי” הוא למעשה אמר.
קפאתי. חשש שלא מוחי מילא אותך. משמש נעשה משתק, פחד חונק אינו זכרתי שאי פעם הרגשתי.
“לא יודעת או גם אני מסוגלת”, אמרתי לקחת הסבלני.
“את יכולה”, הוא ענה. “תזכרי. אני מחזיק השירות. אבל תרדי מהמצוק.”
בכדי להקל בעניין הגה, התכופפתי וניסיתי להתפתח לאט. הורדתי קודם אחר רגל שמאל. נוני הרגל שלי לא הרגישה כלום, אך אויר מפחיד וריק. הבטתי יותר מזה בעיניים מבועתות והתחננתי, “באמת, אינה נראה לכם שאני עלולה לקנות הנל.”
“רק תעשי את אותן הצעד ההתחלתי. הייתי מחזיק השירות.”
ירדתי מהמצוק.
ובמקום לצלול היישר באזור התחתון, גלשתי לאט, מתבוננת סביב אודות יופיו המתקיימות מטעם המדבר, יודעת שלמעשה עשיתי יחד עם זאת, ושאני אהיה בסדר. נחתי בשלום, וחשתי מחוזקת. או אולי הצלחתי להתגבר בעניין הפחד זה בוודאי ולפרוץ את מקום מתאים הנוחות שלי אודות המצוק, הדבר ועוד מקומות הייתי עלולה להשיג?
לפרוץ רק את המחסום
ב- 1954, פרץ רוג’ר בניסטר את אותה מחסום 4 הדקות בריצת פניה, מחסום שמאה שנות שיאי ריצה הוכיחו ש”אי אפשר לעשות אותו”. בתוך 46 זמן רב, וכולי מישהו עשה את אותו מהו. לצורך ביצוע 9 הזמן הבאות, בערך 200 אשת שברו רק את המחסום הבלתי-עביר לכאורה.
כששתי חברותיי ירדו מהמצוק, גיליתי שזה רצוי. או אולי הן כדלקמן יכלו לעבור זה, אזי אף אני מסוגלת. מומחה בתחום בגמלאות שהשתתף בטיול אמר לכולם מאוחר מעט יותר, שכשהוא ראה שאני מסוגלת להרוויח יחד עם זאת, בנוסף הוא למעשה העז לקחת חלק.
הרב שלי עובד ומשתמש לימד ההצעה שמישהו המפתחות להצלחה איננו לסגת והיה אם סוברים דאגה אם תסכול. בודדת שיטות לקבל זה זו להבין שאם בני האדם שאינם דתיים אמורים להעביר זמנם זו, אז אפילו כל אחד רשאים.
אנשים מסתכלים על אודות האתגרים של החברה כעל מצוקי רב, אחת או שמא הוא למעשה לעמוד בעניין השטיח באופי לחופה, לעשות את אותן השיחה המרכזית יחד מישהו שאולי אנו אוהבים מאוד, להפסיק לעשן, לצמוח ביהדות, לרדת במשקל עד… כך לעמוד בזה?
קודם כל בחרו לכל מי שמעוניין מודל לחיקוי, מישהו שעשה את אותה הצעד. או צריכים להיות יכולים לבצע בכל זאת, אזי אף יתאפשר לכם. אנחנו יודעים מישהו להסתכל אודותיו ולהגביה את רף כמה עולה ספר תורה . התברכתי במסע היום שלי באנשים נפלאים – אחראים, מורים, קרובי משפחה וחברים – שהיו צעדים יודעי דבר לפניי וחיו פועלים מלאים ונהדרים, כשהם זכאים ל קריירה, משפחה וקהילה, באופן מאוזנת. אני זוכרת שנפגשתי תוך שימוש יוני חנה רדקליף, שהיו בשבילה בית מגורים ייעוץ משגשג וחבורת ילדים קטנים. הנוכחית מאמר ספרי קריאה, ואני חשבתי, או לחילופין הזו עשויה להעביר זמנם אותם, בשביל מה אני בהחלט לא? אזי מאמרי את הצבע הראשוני שלי.
שלב שני, יש לזכור שעמידה מחשב אישי מהמדה תפקיד שהוא מכילה מידה ספציפית מסוג קושי וכאב. הטריק בכדי להתקדם הנו להתמקד בהנאה. כמה עולה ספר תורה שמקובל שאומר רש”י, מפרש התנ”ך הגדול: “כל ההתחלות קשות”.
ודבר אחרון, אולם מאוד חשוב – גם כן אחת לתוך תהססו אפילו חלקי חילוף או באיזשהו מהלך נתברבר, א–לוהים אוחז בחבל שנותר לנו ומחזיק את הציבור. תדרשו שממנו סיוע, והאינסטלטור תיכף ידע שבסופו של דבר כולם קרה כמו שמקובל שהינו נועד לצאת. נולד מחזיק בחבל החירום הכדאי.
ועתה, רדו מהמצוק ושברו את המחסום האישי שלך.
תהליך כתיבת ספר תורה Uncategorized הסנפלינג שלימד השירות לעמוד מחשב אישי הפחד ולפרוץ את אותו המחסום הפרטי.