תמונותיה הנקרא פיי שולמן נותנות הצצה נדירה לחיי הפרטיזנים בני העם היהיודי בתבנית מלחמת אמא אדמה רגע

כאשה צעירה היתה פיי שולמן עדה לרצח משפחתה וחבריה ידי הנאצים – ומהווה החליטה לקבל מלחמה בכל מקום ידי שתוכל. כצלמת פרופסיונלית זאת תיעדה את אותם מקצועי הטבח של הנאצים ואת חוויותיה בתוספת ל הפרטיזנים. תודות לאומץ לבה ולנחישותה הנדירים, סיפורה וזכרון גורלם הטראגי מסוג יהודי קהילתה מעולם איננו נשכחו.

פועלים בשטעטל

ב- מחיר ספר תורה היתה לנין – עיירה במערב פולין (היום בלארוס) – ביתה הנקרא חברה יהודית תוססת. כמחצית מ-2000 דרי העיירה שיש יהודים. שימשו בה תנועות נוער ציוניות, מוסד לימודים וספריה עבריים, וחוג דרמה יהודי.

ואף כיתות מיהו לצילום הינו בלנין, בבעלותו השייך קטן שנקרא דוד לזבניק. פיי, אחותו הצעירה, עזרה להם בעסקיו.

כשמשה עזב את אותם העיירה, לקחה אודות עצמה פיי את אותו ניהול החברה, למעשה עם סיומה של שמלחמת האתר בטבע זמן טריק וברית־המועצות כבשה רק את לנין מידי פולין. הסובייטים אסרו לגבי חלל הצבע היהודי לתלות וללמד יהדות, והפכו אותו לשופר תעמולה סובייטי דובר יידיש. אלו גם כן גירשו חמש משפחות יהודיות שהיו עשירות פחות או יותר והחרימו את כל רכושן. נוני למעט 2 פעולות יכולים להיות, נעזבו יהודֵי לנין לנפשם, מוגנים במיוחד, וגם בשעה שהשואה השתוללה בקרבת שטח במגזרים שבשליטת גרמניה.

שולמן כנערה צעירה. חיה עד גיל 101
עד ה-18 ביולי, 1941, בה פקדה הטרגדיה את אותם יהודי לנין. הנאצים כבשו את השטח יותר מידי ברית־המועצות והחלו ביישום “הפתרון הסופי”, עם תכלית לחסל את אותם יהודי הסביבה. כתריסר נרצחו כבר דרך חיילים נאצים. נלווים, ביניהם קיימת מאחֶיהָ מטעם פיי, נשלחו למחנות חיי אדם נאציים. ושאר יהודי לנין נכלאו בגטו יהודי שהתהליך בזמן זה נכתב, ואולצו להתעסק עזרת פרך. “היתה בו צפיפות יתר, מחסור באוכל, קליינטים אנשים רבים ומחלות רבות” תיארה פיי לא לפני שנה אחת, במצעד איכות החיים ב-2014.

צילום נאצים

על פיי הוטל לצלם קצינים נאציים מקומיים. זמן האדם נאמר לעוזרת לעצב דיוקן השייך ה”גֶבִּיטְס-קוֹמִיסַר” – מפקד המחוז המקומי. “הוא היווה כמו למשל חיה”, פיי משחזרת, “ידעתי אשר הוא רוצח. ידעתי שידיו טבולות מהר בדם אלפים”. מתוך החיה זו גם נאלצה פיי למצוא לחייך, בשביל התמונה אשר ממנו.

ככל שחלפו ימים הקיץ הלוהטים המתקיימות מטעם 1942, הלך גטו לנין ותפח. הנאצים העבירו יהודים מעיירות סמוכות לתוך לנין. באוגוסט 1942 שימשו הרבה יותר מ-1800 יהודים כלואים בגטו, והנאצים תכננו רק את ההשמדה הסופית שהיא היהודים. הינם תכננו נוסף על כך לתעד את כל ידע ידיהם, ופיי לזבניק נבחרה להיות באופן בכל זאת שתצלם את אותן הקטל היומי, כמו למשל וגם מקצועי טבח נעבר לכך בסביבה.

שולמן (למטה, שלישית מימין, תיבה של הצלב האדום במקביל ל ראשה) עם חבריה הפרטיזנים, אביב 1942

הגטו היהודי המתקיימות מטעם לנין חוסל ב-14 באוגוסט, 1942. כ-1850 יהודים אולצו לגשת מבחוץ לעיירה, בתוכו נורו אדם עם סיומה של השלישי. גופותיהם הושלכו לקברי אחים. חייה שהיא פיי – תוך שימוש ועוד מקומות 25 יהודים ממש – ניצלו באותו זמן. באותו מקום עיניהם הבוחנות של הנאצים, נאלצה בייסורי מוות לצלם אחר קברי האחים, תרתי משמע: הערימות כללו את גופותיהם ששייך ל אחותה הצעירה, אחיה הצעיר, הוריה, חבריה, שכניה וקרובי משפחתה. כשפיתחה בהוראת הנאצים רק את צילומים הזוועה, הכינה לעצמה בחשאי עותק נספח שהיא התמונות, לימים שיבואו.

הצטרפות לפרטיזנים

בשבועות הבאים נאלצה פיי לצלם הרבה זוועות. עד איכות החיים שבה נמלטה. לצד הנאציים ששלטו במרחב הפתוח, פעלו בסתר מעודדים מקומיות מטעם פרטיזנים. 1 מהן, בריגדת מולוטוב, הורכבה מעריקים סובייטים שנאבקו בנאצים בחסותו של היערות הצפופים השייך בלארוס. באחת מתוך הפשיטות שהיא ברגידת מולוטוב, פיי ברחה עימם והצטרפה לשורותיהם. “זאת היתה השיטה היחידה במדינה יכולתי להלחם חזרה, לנקום את כל נקמת משפחתי”, אמרה לימים.

ההצטרפות ללוחמי מולוטוב איננו היתה משימה קלה. רבים מן הסובייטים האלו שיש אנטישמיים בערך לדוגמא הנאצים עצמם. חלקם דיברו מפורשות בדבר רצונם להרוג יהודים. פיי איננו יכלה להרשות לעצמה להפגין את אותו יהדותה. איך, למשל, את הפסח שעשתה כשהיתה אנחנו, שמרה בסוד. לצורך עבודת זמן מוגדרת השגיחה פיי על גבי רייקה, יתומה יהודיה בת 8, ששהתה איתם ביערות. היא לא שכחה מהראוי חייה כל מה גרמה אחר רייקה להתפטר מבין המזכרת היחידה שהיתה שלה מהוריה – שעון – בגלל החשש שאחד מן החיילים הסובייטים יחליט להרוג שבו למען לקבל כעת לעצמו רק את השעון.

הפרטיזנים נזקקו נואשות לצוות רפואי. לפיי אינה היתה מדי הכשרה רפואית, אולם גיסה היה מומחה בתחום וביערות הוא למעשה נהיה מומלץ להספיק. הזו מונתה ל”אחות” מטעם בריגדת מולוטוב, לצדו השייך “רופא” המחנה שהיה באופן מעשי וטרינר.


כשהיה מה לעשות במזון או שמא סוג ציוד, שיש לוחמי מולוטוב פושטים לגבי עיירות בכדור הארץ. כשפשטו 1 בעניין לנין הצטרפה אליהם פיי, והפצירה בהם לשרוף את אותו אזור הוריה. “אני אינם אגור כאן” אמרה. “שאר שברשותכם נרצחה. אזי אפשרות להשאיר זה לאויב? אנא, שרפו עד היסוד!”.

1 יוצאת דופן מזמן פשיטה בעניין לנין הצליחה פיי לחלץ סוג ציוד צילום בשבילה. ספר תורה מחיר השנתיים שבאו את כל ככה העבירה בצילום המון תצלומי. ללא גישה אליו חושך או שמא לסטודיו, פיי אלתרה: הזו הכינה תשלילים מתחת לשמיכות ונעזרה באזור שטוף שמש על מנת להגדיל דבר “הדפסי שמש” בתבנית היום.

שולמן בשיתוף פרטיזנים מבריגדת מולוטוב. פולסיה, פולין, 1943-1944

תמונותיה מציעות הצצה נדירה לחיי הלוחמים הפרטיזנים. קניית ספר תורה שעשרות יהודים לחמו יחד הפרטיזנים, פיי הזאת הצלמת היהודיה היחידה המוכרת לכל אחד. “התמודדנו בעלי רעב וכפור; נצבנו בוהה מול חשש מתמיד המתקיימות מטעם מוות ועינויים; ואם באיזה סוג שלא מספיק, שיש לכולם גם כן חיצי אנטישמיות שנורו בגלל שורותינו של החברה. נאבקנו כנגד יתר על המידה הסיכויים” מאמר פיי באוטוביוגרפיה לה “זכרונותיה של פרטיזנית” שפורסמה (באנגלית) ב-1995.

תצלומיה הנוקבים המתקיימות מטעם פיי לוכדים יהודים משיבים מלחמה בעיצומה השייך השואה. באחד מהם קלטה רק את שמחתם ששייך ל ארבעה צאצאים יהודים שנפגשו ביער, אחרי שהיו יודעים במות חבריהם. אחר מספק הלוויה המתקיימות מטעם נוסף לוחמים יהודים בתוספת ל לפרטים נוספים לוחמים רוסיים. פיי דורש שנדע ממש לא צעדנו כצאן לטבח: שיהודים השיבו אש במקומות אחרים מצב שיכלו, או לחילופין בלחימה פעילה ליד הפרטיזנים, או שמא בלחימה שקטה, נסתרת מעין מהמדה, כגון פיתוח עותק סרטי הצילום של הנאצים בהחבא, לצורך הדורות הבאים.

שולמן שיש להן פרטיזנים יהודים, 1944

עדות להתנגדות יהודית

פיי נשארה יחד עם פרטיזני מולוטוב או לחילופין שברית־המועצות במדינה וכבשה רק את השטח כשהביסה את אותה הנאצים ביולי 1944. כעבור המלחמה ידוע לעוזרת ששני אחֶיה העסקים הגדולים, חיים וקופל, הצליחו להימלט ממחנות הביצוע הנאציים והצטרפו נוסף על כך יכולים להיות לפרטיזנים. הינם הפגישו את אותן אחותם בשיתוף שובב יהודי שלחם הינכם בשורות הפרטיזנים, מוריס שולמן, והיא ופיי התחתנו הרבה זמן מועט מעתה והלאה.

ב-1948 עברו פיי ומוריס לקנדה. “היינו עניים והיה לא קל מאד לברר חיוניים היות אינם דיברנו אנגלית”, כתבה באוטוביוגרפיה לחיית המחמד. “אבל היינו אפילו צאצאים, חסונים ונחושים”. המתעניין עבדו במפעל, או שחסכו יספיק למען להסביר בית משל עצמם, חנות מסחרית לחומרי בנין.

שולמן שמרה את כל מצלמת ה”צייס אייקון” לה או יומה האחרונות
“אני אשה זקנה עתה”, סיפרה פיי לא מזמן, “מוּצֶפֶת באהבה לשני ילדיי ולששת נכדיי. נוני גורם אינה יעמעם אצלי רק את זכרון עברי כפרטיזנית, רק את השואה, אחר הגיהנום שביצעו לו עַמי”.


פיי נפטרה במאי 2021 בגיל 101. תצלומיה עודם חיוניים, מוסיפים לחמה עדות נאמנה לגבי זוועות השואה לכן זקיפוּת הקומה השייך בני העם היהודי מחכה מול עושקיהם הנאציים.