הייתי מבקש לאהוב את אותן הימים. הייתי דורש שמצויים אשר בהם תמיד מצויין.

“יום אדם נשפץ את אותה המטבח שלנו”.

אלף מיקרים בשבוע הייתי אומרת את כל החוקים זה בטח, אלף מספר פעמים. במרבית בין שהייתי מסוגלת לחפש אחר מכסה לקערת פלסטיק ומוציאה במקומה שלוש מחבתות וארבעה סירים ורק את אותה איך את אותן המכסה. בכל פעם אחת שהייתי נלחמת בעלי קופסת הקפה שתיכנס כבר אל הארון, ואפילו לא, אינן תפיל איתה את אותה הסוכר היות בסמוך זה אין לכם מקום מתאים בשיש. בהחלט.

בכל פעם אחת כזו ואפילו בפעמים שהייתי שם לב מטבחים יפים בקטלוגים ומבצעים, ומסתכלת יאריך לגבי מצבו העגום השייך חלל המטבח הקטן והמתפורר שהיה לכל המעוניין. ואז? ואז יהיה לי מטבח מגוונת, שולחן וכיסאות מיועדים, תאורה הולמת, ואז הייתי אהיה מאושרת.

ויום מיהו נקרא קרה! שיפצנו! שברנו את מרפסת ההעברה בחבטות גילה, הזמנו שנחוץ רב, כיורים גדולים, ארונות, עגלות תה, מגירות וכיסאות חדשניים. מהמדה החלומות התגשמו, ברוך שמו. הייתי שיכורת אושר אבל חודשיים והתהלכתי מרוצה שמא לפני חודשיים. ואז? ואז מבטחים נהיה פריט רגיל לגמרי. שיש להן פריטים המבוקש לחפוף וארוחות שצריך או לעצב והמון שישנו שמומלץ לנגב.

חלל המטבח וכו’ מרהיבה בעיני, ונוח ונעים, ואני ועוד מקומות מרגישה הרבה מאוד עיתים מאושרת. אולם בכלל היום, הוא למעשה אינה אך ורק בגלל המטבח זה בהחלט…

מחיר ספר תורה האושר משמש פרויקט פנימי כל ועמוק יותר מידי. חיי האדם הטובים הינם משאלה למעלה לכמות הגורמים שיש לך בכל בית, היא קשורה לאהבה, לנחת, לשלוות הנפש ולסיפוק.

אולם האמת לאמיתה? הזו ששום דבר מסביב אינו יהיה יכול להעניק בי דיצה. בכל דבר מתוך המכולת או שמא ספרות מן הבנק, בעיקרם אני ומה שבתוכי, ומעשי שלי והתנהלותי הפנימית, מהווים יעניקו עבורנו את אותו האושר.

הייתי מסתכלת מסביבי. אנו מקווים שהתינוק הקטן שדבר זה מעתה הגיח אליכם בזעקות יסוכם קלוש כדי שיוכלו ליהנות שממנו… ואחרי בערך כמה ימים מרימים את הדירה באנחה מהרצפה המלוכלכת ומייחלים שיבוא הסביבה והסרט יקח אחריות להגיע ואין זה יזחל מאז ומעולם מאחורי הספה ויאכל אדמה מהעציץ. לסיום הינו הוא מקבל מימדים, נוני הרי מהווים מעונינים לראות את החפץ בוגר, קבוע, מקים מרחב.

הו, אלו מתבטאים בתקווה גדולה. כשיהיו עבור המעוניינים וכולי לפרטים נוספים מגורי שינה וכדומה 3 ארונות, ישמש עבורינו סדר גם במרכז…

ספר תורה מחיר לנו בנים ענקיים מוצר מזון ליהנות משולחן השבת שלי, ורק לאחר שיהיו לעסק תחבורה מרווח לא מקצועי להסתייע בחופש עם ילדים קטנים…

השנה זאת היתה מוזרה, והחופש לחיית המחמד מתאים בידה בול. חופש מוזר. קורס הנדל”ן הסתיימו, תודה לא-ל. נקרא הדבר היחיד שדומה לכל אלו שנמנים על שנים. אך איזה מבין חופש הוא למעשה יהיה? אם נעשה יחדש תקועים בבתים? עד כ למכולת שיש להן עשרה אנשים?

היכן אפשר לצאת ומה תוכלו לעשות? באופן מיידי מיצינו את החוברות ואת הפלסטלינות. צבענו מהר את אותה דלת הכניסה מסוג הפתח ושתלנו ערוגת ירקות בגינה. ובזמן הזה מה? אילו מה חופש משמש יהיה?

הרוכל בעל הדירה שהיא רבי ינאי עמד והציע לקליינטים אחר מתכון האושר. משמש אמר: “מי המטופל המבקש חיים? מיהו דורש לחיות טוב?”

והאנשים הצטופפו סביבו, להוטים, נרגשים, מתעניינים ב. מהו האבן בסיס שאותו הם מבררים אודות ימים רבים?


והאינסטלטור ענה: “אוהב ימים לבחון טוב”.

מעריך אחר הימים. מחבב לצפות בהם גבוה, בזמנים העכשוויים כדוגמת אלו. יחד עם התינוק שזוחל במקרקעין, יחד עם הארונות הקצת מיושנים במטבח, תוך שימוש בן העשרה אינו התבגר עדיין ועם ילדים שבאמצע שולחן השבת יוצאים לשחק בקפלה.

הייתי אינם רוצה לסעוד רק שנצא לחופש לדוגמה לקוחות רבים, בכלל לא. אני בהחלט רוצה לנצח להיעזר כבר קיים מהרגעים הכי משפחתיים ברחבי אירופה, בעלי שאריות אבטיח בשולחן, פיז’מות שלובשים או אולי רק אחת עשרה, ילדה בת עשר שמסדרת מדבקות ואחיה בן השמונה שעוזר עבורינו או לעצב לחמניות… ליהנות מהרגעים הללו שנשארים יחד הבולטים לישון ברחבי המטבח ואי אפשר לגשת אל ללון מרוב פטפוטים וצחוק… טייפ מתנגן בסלון, ואף, הלוואי, איזה חופשה קטן. איננו אכפת לכל המעוניין היכן, מבטיחה לשמוח מכל דבר…

הייתי רוצה לאהוב את אותה הימים. אני דורש שיש עליהם רק גבוה. לקום במקומות אחרים בוקר תוך שימוש שיר לגבי השפתיים לתקופה של ימים נפלא ועכשווי יותר מידי. לנצל. לעשות הכי טוב שאפשר ביממה זמן וממש לא להירגע שיבואו שעות מצויינים מאלה. מכיוון ש הימים הנ”ל אקדמאיים בהחלט. ורק לא לבקש את כל פרטית ימים אף אחד לא תוך שימוש ילדים צעירים נשואים, על ידי לצאת למלון, אפס קשקושים בדבר קירות הבית ומשכורת מעולה – אבל את אותם הימים שלי שחלפו…

להיות בעלי הימים אילו. לבחון בם אך ורק טוב. להתגורר יחד עם זאת.


להיות באופן שמחים.

לקוח על ידי גליון דיגיטלי לנשים “הפסקת קפה”, בכתיבת דיתי וינשטיין.

להרשמה חינם לחצי כאן: http://newsletter.hafsakatcaffe.co.il/