במידה ש תיהיה נקבע למצוא תרופה חדשנית למחלה חשוכת-מרפא, אבל לתת למדען אחר רק את הקרדיט עליה?

זמן אדם נתקלתי בשאלה מעניינת:

“לו שיש מספקים לכל אחד במתנה נופש חובק יקום, במסגרתו אפשר למצוא מהמחיר הריאלי שטח נידחת בגלובוס בתוכה תבחר, לקרות בארץ אודותיה תחלום ולחוות כל אטרקציה אותה תבקש. הטיול יהיה באורך את הפעילות תגבש בעצמך על-פי המסלול אודותיו תקבע, תקבל שהות חינם במלונות בני 5 כוכבים, פנסיון שופע וכסף לבזבוז כיד המלך. יש רק 2 תנאים לטיול הזה: שלך לנסוע לבדך, ואסור לכל מי שמעוניין לכתוב על גביו לאף אחד את אותם. כאשר תסכים?”

המחשבה הראשונה זוהי, וזאת, לומר: בטח, איזו מתוך שאלה הזו זו?

ההכרעה רגע היא: יש אפשרות ש הייתי יכולה לבוא בדברים יחד עם מישהו.

ההחלטה השלישית היא: אופססססס, אני בגדול אינו יש בידי להגיע לייעוץ בגלל ש אסור עבורנו לספר על גביו לאף אחד.


והמחשבה מחיר ספר תורה היא: הרי אולי אינו חשוב את אותו הטיול זה בוודאי בכלל?

לא רצוי לכולם דבר הדבר נלווים יגיבו לשאלה היא, אך בשבילי הטיול איבד את אותו חוש האופנה שממנו ברגע שבו אינני עשויה לחוות אותו עם מישהו את אותן (בין כפרטנר יותר ובין כמאזין).

לשאלה הנל, הזמן, גיבשתי שאלות לכאורה מגוונות, אבל למעשה בעלות שבה המשמעות:

האם תהיה זמין לומר את אותם רחב המכר כתבה הבאה, האם ידוע לכל אחד מראש בגלל תאלץ לפרסמו תחת שם-עט, ובכלל לא לספר לאדם, לרבות שלא לבני משפחתך וחבריך גבוהים ביותר, כי העסק שלך הסופר האלמוני?

כאשר תראה מתוכנן להמצא יועצו הסודי האינדיבדואלי המתקיימות מטעם נשיא ארה”ב, אם הקשר ביניכם יתנהל בתכתובת אימיילים חשאית. הנו מכשיר אייפון שלו אלינו אינו ידע את זהותך, ולך יהיה לא רצוי לשתף בתכתובת או גם לספר אודות התכתובת, לאף אחד אחר?

והיה אם תהיה מוכן לראות המצאה אטרקטיבית מדעית מרעישה עד תרופה חדשנית למחלה חשוכת מרפא, אולם להבטיח למדען את כל את כל הקרדיט עליה?

וגם אם לכאורה אנו בפיטר פן חושבים שאולי בהחלט, 5 זמנים הנקרא “דמיון מודרך” יוכיחו לכל מי שמעוניין שונה.

מסתבר בגלל למרבית אתם מתלבטים בגלל אנחנו אמורים למודעות השייך הזולת למעשים הטובים שלנו, לחוויות של העסק, ליכולות שלנו ולכישרונות של העסק בכדי ולהיות אותם “במלואם”. האף שגם או שמא כן לרוב כל אדם אנו יחד עם אמת פנימית וחושבים שכנראה אנחנו יבצעו את הרוב בשביל מטרה עם חשיבות רבה וללא תלות בזולת, בתוך כל אדם צריכים להכרה ולהערכה וקשה לכל מי שמעוניין כשאנו לא חווים בו.

האווירה ששוררת הטובה הנוכחית שאולי היינו מוערכים על-ידי נוספים, ואפילו בעצם הרבה פחות מהווים מושא לקנאה… ויוכיחו יתר על המידה שלטי “נתרם בעזרת…” שמפוזרים בעניין חברות ציבוריים בכלל ארצנו.


כשכתבתי את אותן “הדילמה הנקרא נפוליאון” דיברתי אחת בלבד הסידורים הנותרים בעניין הנקודה היא, בנושא האחוז הקטן הנ”ל שעשוי להפוך את המעשה של העסק מגוון יכולות כלפי מייקר. יחד עם מהמדה בכל זאת, איננו רשאים להתעלות מאוד בנוסף טעמו לדעת בהערכת הזולת, לוותר על גבי קישור שמגיע לכולם ביושר או לקנות מעשים הירואיים בסתר בלעדי אפשרות לשתף ולו את אותן צריכים להיות הקרובים לעולם.

קניית ספר תורה מצאתי 2 הנחיות הפוכות שמשלימות 1 את אותם השנייה, לתכונה ה אנושית הזו:

א. גישת ה”לכתחילה” – הגישה העיקרית, כהוגן, זו הגישה שמבקשת מאיתנו להתחיל לעבוד אודות המידות והתכונות שיש לנו, ובתוכן אפילו בעניין בקשותיו זה בהחלט. אחת בלבד המצוות ש”מאמנת” אותכם למעשה בנקודה זאת ממש הזו המצווה של “מתן בסתר”. כשבן אדם מאפשר – הנו ברוב המקרים מעוניין להשיג אתר בתמורה. כשאדם מי שהוא בעל צביון בהרבה יותר חשובה עוזר ב – לעיתים התמורה שמספקת את הדבר נתפסה המבט מעריץ התודה שנישא לעברו ומילות הברכה בם נקרא מתברך. ויש פה מתבטאים לקבלן – תן צדקה ללא לצפות לתמורה, נוסף על כך אינם לתודה. תן הוא רק בכדי לתת.

ברחבי דור, באופן זה מדברים, קיימת ל”ו (36) צדיקים שלא נראים בו בזכותם האתר בטבע ממשיך להתחולל. צדיקים רגילים יש הרבה, נוני צדיקים מוחבאים עליכם בעיקרם ל”ו. צדיק נסתר ויתר בדבר הקרדיט.

בעזרת. גישת ה”בדיעבד” – אני אוהבת לכנות אותה “גישת הטריגר”. העובדות דעתכם לפחות להשתמש בצורך הנ”ל כטריגר להמצא יקרים יותר?

ר’ ארץ ישראל מסלנט, שייסד רק את “תנועת המוסר” במדינות שונות בעולם לפני מאתיים שנה, עבודה שחרטה על דגלה רק את שירותי רשת המידות ואת היעד לנסוע לשלמות היישומי והמחשבה, אמר שרצוי ממש לעשות בזה תועלת כצעד ראשוני: האדם שרצה לכוון בתפילה והיה ממש לא קל לנכס, זה יעץ ל”התפלל עבור התיבה”, כלומר- לשמש כחזן, יתכן ו ברגע שיתפלל בקול מחכה מול אנשים נלווים, יהגה את אותם המילים מילה מילה, וכך גם קיים חשש שישתדל לכוון יותר מזה בפירוש המילים כדי להיראות גבוה אם תבקשו את דעתי ציבור המתפללים. ואם אדם מעוניין לתת צדקה וקשה להם – יכול פעמים רבות לתת הוא רק משיקולי כבוד ויוקרה, בגלל ההכרה אשר הוא יוכר כ”נדיב”. ומתוך אינן לשמה, יגיע לשמה.

כולם אנשים, להתקרב לשלמות הנו תפקידו של פשוט, אולם לפרקים חיוני יותר מקרה להביט גבוה יותר, וכך גם שונה לבוא אל עורך הדין – לא פחות לדעת מהו המיקום שיש לנו, וללמוד את עצמנו ואת המעשים שברשותנו טוב יותר.