דרישה זו שלנו: או שמא נרתום את אותה כנפי הרוח שניחנו עליהם לעזרתנו או שמא נתכחש לשיער.

“בן אדם
עלה יותר מכך עלה
בגלל ש כוח עז לכם
יש לך כנפי רוח
כנפי נשרים אבירים
לתוך תכחש שהינם, פן יכחשו לכל המעוניינים
שדרוש בכל זאת וימצאו לנו מיד”

תאמינו עד אינו, אך בשנים האחרונות התוודעתי לשיר “כנפי רוח” שנכתב על ידי הרב קוק, ונפעמתי.

“בן אדם, עלה יותר עלה”
העובדות מוטל עלינו בלוח “למעלה”? כל תהליך הפוטנציאל האינדיבדואלי.

אם תשאלו אותי, ניווכח שמטרת השיר להגיד לכל מי שמעוניין שבנוסף לחומר ולגוף, עליכם בנו בנוסף אלמנט רוחני, שבלעדיו, חייהם בעניין פני האדמה נשארים בינוניים, נורמלים יותר ולא מספקים.

נלווה משפטים בה את אותן ליבי במיוחד:

“אל תכחש בם, פן יכחשו לכל מי שמעוניין
חיוני בכל זאת, כל אדם, וימצאו לכולם מיד”

בתוך תכחש בהם, פן יכחשו לכולם – אם נתעלם מכוחות הנפש והרוח שבנו, נדחיק זה ונשתיק זו, צריכים להיות רק יצופו ויעלו ואפילו נוסף על כך יאכלו את הציבור מבפנים.

אודות מה שנתכחש למקום מלכתחילה?
משום שעם עוצמת גדול מגיעה כתב אחריות גדולה (אישית).
רובנו מפחדים לזכות ב אחריות רצינית. רובנו מסתפקים בלמצוא עבודה מכובדת ולגדל חבורה. מחיר ספר תורה שזו גם אסמכתת רחבת ידיים נוני גם זו כתב אחריות “מקובלת בחברה” והקשיים הנלווים לאחריות זה הם ככל הנראה “רגילים” ו”נורמליים”. אבל איננו חשים מיוחדים.
עו”ד בעל מוניטין בתחומו ממש לא ימהר לעבור את אותו חלום החיים להיות זמר (לדוגמא). משמש ירשה לעצמו לשיר בשמחות משפחתיים אך ורק ויקנא או יומו האחרונות בזמרים שעומדים בדבר הבמה וזוכים לתשואות ומחיאות כפיים. ייתכן שהקנאה והתסכול הסמויים, והיכולת (לשיר) המודחקת עשויים באופן מעשי לעשות סימפטומים גופניים פצח מכאבי בטן אם דלקות בגרון. הסימפטומים הגופניים יכולים להיות האפקט השייך ההתכחשות ליכולות הייחודיות הנ”ל וכך זה צורכים אותנו מבפנים.

חשוב הנל וימצאו לכם בדירות מיד

דרוש! אל תשאף, בתוך תתחנן, לתוך תבקש רשות.
בני האדם מעזים להתחנן ל את אותו מהם שהיינו יודעים, בכל רמ”ח אברינו, שמגיע לנו! שדבר זה שלנו!
במילים “דרוש אותם” אני בהחלט מוצאת טופס שהכוחות המרגשים האלה הינם שלי. בורא תבל חנן אותי בתוכם, איש ממש לא יכול להשיג בכל זאת ממני, הייתי תמיד מסוגלת להסכים שהם כבר בי ואני די גדולה בשביל להכיל זו.

ולמי הכוחות האלה מגיעים? לכל בן אדם! ממש לא כדאי תואר סביר, אינו ראוי מאגר הישגים, אינם ייחוס משפחתי מפואר ואפילו לא להוכיח שום לכלוך. הכוחות האלו ניתנו לכם במתנה בלידתנו תוך שימוש אפילו והרגליים. לא בהכרח כל אדם אפשר לראות אותם ומסיבה זו אפשרי הרבה יותר לשכוח זה אבל הם ככל הנראה ביקום ברחבי זמן נתון.

ברגע שמשתלב עם הבית למלא רק את מעמד חיינו, לעשות את אותן היכולות הפרטי שקיבלנו מאלוהים, הכוחות האדירים הנדרשים למטרה זו הינן – מיד! לא דאז במקצת, לא אח”כ, אלא אף בסמוך.


אם תבקשו את דעתי, האחריות המיוחדת השייך כל אדם בחיינו הם, הזאת לקנות מהו הייעוד מהם במהלך החיים ו”לעוף על זה”☺
כל אחד מבכרים לכנפי רוח כשאנחנו בוחרים לעבור את אותה יעד חיינו. אליהם איך נחוץ לצאת מהגבולות המצויינים והבטוחים שברשותנו, להמציא ולהשמיע את כל עצמנו מחדש, כשנרצה להבהיר “כן” להזדמנויות עדכניות וללמידה ראשונית. קורה שאנחנו, יהיה עלינו להתקשר נגד הזרם הפופולארי, להתקשר בהשוואה ל מהם שחינכו ולימדו אותנו, להבהיר בקול רב את אותם האמת לאמיתה? האישית שיש לנו ודבר זה כשיר להימצא מפחיד!
כל התרגלנו להעניק תשובות על אודות הציפיות השייך הוריה ם והסביבה, להתחשב ב”מה יגידו עלינו”, אינה לבטוח על השיפוט האינדיבדואלי של החברה ובאופן כללי, הודרכנו ולשמוע לקול ההיגיון ואין זה ללב.
כשאדם מחליט לצאת למסע שהיא עשיית עצמי הוא למעשה תמיד מפני שמציאות חיי האדם תיכף ממש לא היתה מעניקה והלב צעק “הצילו”.

בשביל להגיע יותר מכך, מעבר ביצת הבינוניות והשגרה השוחקת, נחוץ לא פחות מכנפי רוח.
ויש מקום לעסק זו.
עד נרתום בכל זאת לעזרתנו או נתכחש לשיער – בכל זאת הבחירה שלנו.

קניית ספר תורה אודות הכישורים הפרטי
תודה אודות הכוחות הרוחניים
תודה שאני אדם