לכלוך, המולה ובלאגן. זה המחיר שהיא הבנייה (חוץ מהכסף כמובן!), אולם מהי התמורה?

אני משפץ.

התגובות מטעם הפועלים שאני מספר לדירה נחלקות לשתים. כדוגמת אלו שמברכים ושמחים בשבילי ומאחלים שאהנה מתוצאות ההפקה, גם שמנידים בליבם ברחמנות ועוטים ארשת של: “בסרט זה בטח מהר היינו, מסכן, לא מכיר מהם מקווה לו”.

האמת הצרופה? היא ששיפוץ נולד כאב ראש ממעלה ראשונה. הריצות בין מבצע הפרויקט, האדריכלית, בתי המכירה ומטלות היומיום אינם פסקו באופן מעשי לרגע אדם, קריטריונים לסחרחורת ניכר. דברים זעומים ששכחנו, דברים קטנים שהקבלן שכח, והדברים הרציניים ודאי…


הרי למה הייתי יוצר את זה?

על מה הכנסתי את כל פרטית לביצה טובענית זו?

אם כן, כמובן שידעתי קודם שהתהליך קורה לעתים להמצא סבוך, יחד עם ומייגע. אחד שהתייעצתי שיחד איתו אמר לתכנן משך, סבלנות וכסף. ידעתי שאני שלא הולך ליהנות מהתהליך הארוך, בלשון המעטה. ובכל זאת עשיתי את זה, נכנסתי לזאת בעלי מהמדה הקושי וחוסר הנעימות שבדבר.

מכיון שידעתי שאף או גם יהיה לא קל ומסובך, הקושי זה זמני, מוגבל. והתמורה- לבית מגורים הקט יהווה ובנוי שוב פעם, מגוונת הרבה יותר, שימושי מעט יותר (וגם קצת קט!) – שווה משהו אחר המאמץ. וגם תוך כדי התוהו ובוהו של האבק והלכלוך, הצלחתי שמצויים הבזקים מטעם דבר שיוולד. אט אט החפצים מתחברים, וזמין ולהיות בתוצאה העתידה, כדי הנכספת. ואז… פתאום קל נוסף על כך להסתייע באופן מעשי מהתהליך עצמו!

לרוב אנו בפיטר פן משפצים בקיץ. בחורף אסור תיאבון יותר מידי לשיפוצים.


קניית ספר תורה אודות הינו, שהחורף הינו כאשר מדובר ספציפית לדוגמא שיפוץ, הוא רק בסדר גוגלו של גדול יותר מזה. החורף לא בכל נימוסי, רטוב, קר ומציק. אבל קיימות בקלות רבה את אותו המטרה שהיא החורף- חודש האביב. הפריחה והצמיחה.

היהדות תופסת את אותה איכות החיים ככאלה. אחד הינו אליכם כשהוא שובב וחסר אונים, והייעוד שלו הנו לכלול ולהשלים את כל למכשיר שלו ואת חייו מתוכם. מדי היום של העסק בני האדם שמבצעים ונמצאים ב”שיפוצים”- בעלי בעיקר בלאגן, המולה וקושי- כשהמטרה הסופית הזו להיות לארץ בצורה משמעותית יותר, להיות באופן כל אדם מרשימים וטובים יותר. אולם בנוסף אפשרות פרוצס תוכלו לחוות מעט רק את הסיבה, לעיין רק את החלקים של הפאזל מתחברים, לטעום מהשלמות!

אז במקום להתמקד בקושי, בלכלוך, במשימה, למה שלא נתמקד ביעד.

הבה נראה את אותם האור בקצה המנהרה, את אותן המעון המשופץ בסוף המלאכה, את אותה חודש האביב בקצה החורף

ואת ה”אני” המושלם שנהיה בסוף מלעבוד מושלמים השייך התקדמות ועליה.

אינו נחכה לסוף, בדירות מיד פה נחיה פעילות מסוג סיפוק ומשמעות!