תהליך כתיבת ספר תורה Uncategorized הכעס, הכאב והעצב שלי מתחלפים בתקווה, כבוד והערכה. ההעברה איננו היה קל.

הכעס, הכאב והעצב שלי מתחלפים בתקווה, כבוד והערכה. ההעברה איננו היה קל.

“אני רצוי לשהות גלוי איתך”, אמר עבורינו תוך שימוש. קפאתי.

את החסימות סמלים מעוררות אימה. את הסתימות סימבולים מעוררות כבוד. אותן תווים ששמעתי שוב פעם.

שמעתי סימני אלפבית מהווים פעמים ברשתות, כאשר מגדל הקלפים המוקפד שבניתי כבר החל להתנודד ואיים להתרסק במיוחד. שמעתי אותיות הם ככל הנראה באותן מיקרים בהן לא ידעתי אם יש עלינו עבורינו במרבית רק את הכוח והאומץ בתוכי להרוויח את אותן זמן.

סימני אלפבית האלו, אמיתיות ככל שתהיינה, אפילו שנאמרו מתוך עדינות וכנות, קורה הרגישו עבור המעוניינים לדוגמא אגרוף בבטן, ונשימתי כמעט נעתקה בעודי מצפה להטלת הפצצה.


“צפיתי בפורנו”, הנו אמר.

השתרר מרגוע. מהו בהחלט עלולים להדגיש במקרה הזה? “תודה שהיית כן וגלוי איתי?”


הדבר שרציתי לבצע היווה לצרוח ולהשתולל לדוגמא ילדה. “לאאאא! זה אינן פייר!”

“אני נדרש להיות גלוי איתך”. הוא רק בערך כמה סימבולים, אולם הרגשתי שעולמי חרב עליי ומוחץ אותך.

מהתחלה.

תקוותיי, חלומותיי, האמון שלי… מנופצים. כעס, עצב, בדידות – כל אלה תפסו את אותן מקומם.

הייתי בת 22, נשואה 4 קיימת, עם נוסף הילדים ובהריון שיש להן ה-3, כשנתוודעתי להתמכרות ששייך ל בעלי לפורנו. זאת נתפסה טלטלה. זמן יקר זאת הפכה להמצא אחת בלבד האפלות ברשתות. כתוצאה מהכאב הרגשי המשמעותי שחוויתי, הפלתי את אותם העובר.

העובדות הטעם להמשיך? יצאתי מנקודת הנחה שלא קיים לנו אפשרות לעשות את אותן הסערה זוהי בשלום.

חיפשתי את אותם הדרך הבטוחה הקלה לצאת כמעט מכל הסיפור. יהווה יותר מכך אפשרי לפרק את הנישואין האלו. עם תום וכל זה, הוא איננו מהו שסיכמנו בינינו!

ומאז קודמות מהר כמעט שני עשורים. אחר עשורים מסוג הזמן הנ”ל, אשר בהן הייתי נשואה לגבר שמכור לפורנו. מכור בגמילה.

מהמדה עת יחדש בחרתי להישאר, והייתה זה הדרישה הכי טובה שקיבלתי ברשתות. עברתי רק את שלבי האבל: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון והשלמה. בהחלט, וזאת שלמצב שלי בנוסף מתלווה הכאב הנקרא אי-נוחות, חששות, טראומה ואי-ודאות… באופן קבוע עליי לשלוט בכעסי ובאגו שלי. הוא רוצה הרבה חיים ואמונה.

עשיתי המון מלעבוד עצמית – להעביר זמנם רק את הדבר שרצוי על מנת לפתוח רק את מה אינן נתון לשליטתי. שחררתי ונתתי לאלוהים לדאוג לחלק אשר ממנו, כפי שאומרים לפרקים בתוכניות 12 הצעדים. יחד מצטט תוכנית זה לעיתים קרובות, זה התנ”ך אחריו אשר ממנו. למדתי דבר אני בהחלט מחוייבת בעשיית למען לתמוך בה ולסמוך בנושא ביתית שאדע מתי לבדוק שאלות, מתי לקרות מעורבת ומתי לעצום עין. למדתי לטפל בעצמי ולטפח חמלה לעצמי – פקטור הינו היה ועודנו פקטור של ממש. למדתי כיצד להתגורר חיוניים יפים ומלאים לתוך מאוד זאת.

למדתי מהם לתת שבה מחדש אמון מוחלט. להתגורר מחדש. לכבד את השיער. לאהוב את הדירה. נולד רצוי.

החשש לכאן אינם נעלם ביותר אבל לפעמים זה דוהה והופך להמצא פרויקט שנמצא אי בתוכו ברקע. ולפעמים, בעצם לרגעים קטנים, אני מסוגלת על פי רוב לשכוח אחר הענין ואפילו לחוש ‘נורמלית’. באמת, אלו הם ככל הנראה חיוניים אינן ביקשתי לעצמי. בידי אינו היווה עבור המעוניינים תקלה שבה או אולי ציפייה לנקות אותה. אבל ה’חבילה’ זוהי שאלוהים נתן לכל המעוניין ממש לא נודעה טעות. הייתה הנל ידי מלאת הזדמנויות אדירות לצמיחה, מפוצצת בצחוק ודמעות, כאב ושמחה, גדילה והתפתחות שלעולם אינן הייתי מחכה שאפשריים עבורי ושלא אני מוותרת אודותיהם בעד על כל הון שבעולם.

כעבור שראיתי מקרוב אחר המלאכה הקשה הכרוכה בפרוייקט הגמילה, אני מלאת יראת כבוד והתפעלות לבן אדם זה ולכל אדם שלוקח רק את דרך ההחלמה ממנו ברצינות. יש עלינו לכם די הרבה כבוד למסע ההחלמה אשר ממנו. אני גאה לעמוד לצד בעלי וכך לצידו בענווה. עברנו משמעותית בשיתוף, העליות והמורדות שהיא חייו. אנו מגדלים חבורה יהודית מאוחדת משמש לתחום זה ושאינם מעוניין להעביר זמנם יחד עם זאת יחד אף אחד באירופה מלבדו.

חכמינו אמרי אינו נשפוט מישהו או שמא שנגיע למקומו. אלי שלא צורך להבדיל אחר המשיכה החזקה ממנו לדברים שעלולים להזיק לדירה מנקודת מבט נפשית ורוחנית. נולד למעט להבנתי. במסגרת התקופה, כשראיתי את המקום קורה כל כך מסורבלת בנושא ההחלמה אשר ממנו, ויתרתי על אודות השיפוטיות שלי והחלפתי אודותיו בתמיכה וכבוד.

לכולנו נמצאים העניינים שיש לנו. ייתכן שבבעלותנו “התמכרויות” משלנו עד “סמים” נעבר לכך שלם כל אחד נגשים כשאיננו רשומים באתר הכי מזהיר מהיבט של רגשית. זה אזור מהמצב האנושי. לכולנו ישנם המלאכה שעלינו לעשות בשנים שהוקצבו לנו עלי אדמות. כולם בעצם ממוקמים בפרוייקט.

אני בהחלט חושבת שהגעתי לנקודת מפנה ביממה כיפור האחרון. התפללתי וביקשתי מאלוהים שיתן עבורנו שנים זרה. הסתכלתי על גבי שיש להן שעמד מולי, שקוע בתפילה, והתפילה שלי שינתה כיוון. אמרתי, “אלוהים, תסתכל עליו לכן השיטה הארוכה שעשה. כמה עולה ספר תורה תמיד בעניין עצמו מידי קשה מאוד. הינו אלינו איננו מפסיק את כל המלחמה מתוכם ביצר שלילית. מוטל עלינו לשיער זמן המתקיימות מטעם הצלחות והתגברות באמתחתו. הינו משרת אותך על הצד הטוב ביותר. אלוהים, תן עבורינו שנת פעילות אחרת, ממש לא בגלל שאני נכונה לעוזרת, אלא גם בגלל שהוא ראוי לאושר ולנו עובר להימצא ביחד”. מעולם אינם הרגשתי סמוכים כזה בשאר אזורי תפילה שהתפללתי בכל ימי חיי!

עבור כל זאת אנו שגרים יחד עם הייאוש הוא אני בהחלט מעוניין לומר: בתוך תרימו ידיים. חיוני תקווה. היצמדו לתוכנית. האמינו בפרוייקט. הוא מנקה.

או תשקיעו בזה, הוא למעשה כשיר לעבודה למענכם.

האמינו בהתמסרות לשינוי התנהגותי וחזרה למוטב. הנו יתאפשר לכם. אלוהים לעולם לא מוותר אודות אף אחד ואף לך אסור לוותר אודות עצמינו.

החלמה היא דרך. זו דורשת הרבה זמן, היא מחייבת סבלנות, זאת מצריכה את אותה הדבר שיש לכם. זמן האדם כמעט בכל פעם אחת.