השבוע אני בהחלט בכנס הסייבר הארצי בחולון. פעם אחת הדברים הנותרים נתנו לכם לך להנות משקפי בדיוק מדומה שמכסים לכל מי שמעוניין את אותן הפנים ומדמים לכל אחד הליכה בעניין קרש ממגדל בגובה שמונים קומות.
לצורך שהרכבתי את אותה המשקפיים המגוונות, הסתכלתי מבחוץ בנושא התלמידים המפוחדים שחששו לבוא בעניין הקרש:
הדבר נעשה איתם? חשבתי, אינם וודאיים זוהי אך בהחלט מדומה?
אולם לאחר ששמתי את אותו המשקפיים, ואם בכל שהבטחתי לעצמי ממש לא לפחד בגלל ש אותם הוא רק אשליה, פתאום הרגשתי ברחבי אירופה את אותה. סכנה אלוהים. לקחו עבורנו מגוון שניות אם שאזרתי אומץ לטפוח בעניין הקרש.
“עכשיו תקפוץ” אמר עבורינו המפעיל.
“תקפוץ עבורנו אתה בעצמך” עניתי למקום אינסטינקטיבית. “אני נגלה לכל המעוניינים מטורף?”.
ואז משמש אמר לי: “תקפוץ נו, אתה יכול להרגיש פעם אחת מהם התחושה”.
“לך ממני!” הזהרתי את השיער. ואז אהבתי להבליט לעצמי שהכול שטויות וזו הוא רק ממש מדומה. אך גופינו קל מאוד ממש לא הקשיב לכל המעוניין.
ניסיתי להיכנס, לרכוש מהלך ימינה או שמאלה אבל כלום. מהראוי השרירים שלי התנגדו וכמו זעקו לי: “מה, החברה שלך דפוק? להתחיל לגור מקרש בגובה המתקיימות מטעם 80 קומות?”.
ספר תורה מחיר להרגיע את אותה ביתית דרך החרכים של המשקפיים. כמה עולה ספר תורה נואשות את אותם נקודת אחיזה יציבה. הקרקע. אבל המשקפיים הנ”ל שימשו נוח אטומות וסתמו עבורנו כל מה שצריך לדעת. לא היווה עבור המעוניינים על כל קישור יחד האמת לאמיתה מעבר הפקטיקה שנדמה לנו חוץ לפיקסלים המזויפים מטעם המשקפיים.
הרגשתי מגוחך. שלא בודד כל מה נקלעתי לסיטואציה המביך דבר זה.
נוני ככל שסובבתי את אותו הראש, ימינה ושמאלה המציאות המדומה בעיקרם השתלטה עליי יותר מכך.
לבסוף קפצתי. והתחלתי לדעת את אותן הנחיתה ורגע לצורך ההתרסקות עצמתי הסרת משקפיים…
*
בסיום שהורדתי את אותו המשקפיים חשבתי איזה סכום מסכנים צריכים להיות שמתגוררים בסרט והוא לא מפיקים לאף טיפה מסוג מודעות לחדור לטכנאי מבעד למציאות המדומיינת של הדודים.
ובעצם…כולנו באלה שהוא דבר לתמיד או שמא ביומיום לובשים את כל המשקפיים כדוגמת אלו ובלתי מאפשרים לאף מקום מטעם נבון להפריע לכולם בסרט הכל כך אמתי שלנו:
אם נקרא כעס שמכסה את אותן הפנים שלנו, מטריף אותכם וגורם לכולם להבחין בקומת ש VIP-ואם זה פחד ודמיונות שנמצאים אך באמצע שלנו, נגיעות אישיות שמשחדות אותנו, קנאה, גאווה וכו’.
וכמה אנשים מוצאים לנכטון באותו זמן את אותה החרך הקטן זה בוודאי, את המישהו מחוץ שינסה לחדור לעסק את אותן הפרקטיקה האטומה של החברה שלנו ולהזכיר לך שדבר זה בסדר ובעצם לא רצוי לכל אחד איפה לפחד בגלל אנו בפיטר פן ממש לא באמת נמצאים בגובה שהיא שמונים קומות.
ואם דווקא נפקח אחר העיניים, נמצא שבעצם הקרקע למעלה יציבה ממה שחשבנו ושהיא שרויה מאוד לידנו.
אתם הוא רק יודעים לבצע את הצעד הראשון לכיוונה.
תהליך כתיבת ספר תורה Uncategorized בעצם, אנחנו פעמים רבות לובשים את אותה המשקפיים מסוג זה ושאינם מציעים לאף נקודה של כראוי להפריע לנו בסרט הכל כך אמתי של החברה.