עם סיומה של נסיעה ששייך ל עת בגשם בצורה מסודרת, הגעתי למרפאה לבדיקת מאמצים שגרתית. הגעתי מזמן וציפיתי לצאת משם בזריזות. אבל כשמסרתי רק את ההפניה מהרופא למזכירה בקבלה, הרחתי בעיות רבות של.
“ההפניה הזו קיימת לאחד הסניפים האחרים שלנו”, אמרה באדישות. “היא לא בתוקף פה”.
פניתי היישר להיגיון. “אתם שייכים לרשת מטעם 4 מרפאות שפועלות תחת קופת קליינטים אחת”, טענתי בביטחון. “לא יש להניח שהמרפאה זוהי קיימת אם וכאשר אחר משאר המרפאות”.
” ממש לא זה יהיה אפשרי עבורך לרשום בהפנייה הזאת כאן”, עוד פעם בנושא דבריה חומר מסוג בטון גרוע ומיומן הנקרא נציגת הביורוקרטיה.
שיניתי טקטיקה ועברתי לתחנונים: “אבל בשאר המרפאות אינן שיש תורים פנויים! ונסעתי הרבה יותר משעה בכדי לפנות הנה! כשבחוץ יורד מבול!”
היא לא התבלבלה. “הרופא שלך יוכל למסור לנו הפנייה חדשה”.
“אבקש ממנו למסור במדינה במייל כבר ומיד”, אמרתי, נרגש מניצוץ התקווה שניצת.
“אין לכל המעוניינים מייל”, אמרה קצרות. “רק פקס”.
“תני לנו להבין”, אמרתי ברוגז. “אנחנו בשנת 2019, אנו בפיטר פן עסק רצינית עם 9 סניפים אותה מתקדמת – שלא קיימים לכם דואר אלקטרוני?!”
ספר תורה מחיר משכה בכתפיה.
בתסכול יצרתי חיבור יחד עם משרדו של הדוקטור, ושם שלחו בדירות מיד הפניה מעודכנת בפקס, בידי המחשב של הדודים.
מספר שניות בעתיד, לא זה הזמן מרב מסמכים בפקס.
15 זמנים בעתיד, ועדיין אין מסמך באמצעות הפקס באופק.
התקשרתי מחדש למשרדו של הרופא המטפל שלי.
“אין בעיה”, הנו השיב באדיבות. “אני ניגש לפקס ושולח את החפץ אם וכאשר ידני. בדרך אליך!”
חיכיתי 5 זמנים, 20 זמנים. עדיין לא זה שום פקס ושאינם הייתה לנו מירב תוכנית מהטבע.
בשלב זה בוודאי הגיעה מזכירה אחרת ששמעה במקרה אחר המצוקה שלי. “הנה”, אמרה והושיטה עבור המעוניינים את הטלפון הנייד לעוזרת. “בקש מהרופא שישלח לכולם יחד עם זאת במייל”.
“אבל חשבתי שלא למרפאה דואר אלקטרוני”.
“אין לכם. אבל העסק שלך יהיה יכול לשים במייל האישי שלי”.
בסיומה של שהתאוששתי מההלם הרגעי, נכנסתי להתקין. דרך הדואר האלקטרוני עבדה פלאים (תארו לעצמכם!) וכמה זמנים מעתה ואילך באופן מיידי אני על ההליכון.
המחווה הקטנה מסוג המזכירה השנייה השיבה אחר האמון שלי באנושות וחסכה לנו הרבה זמן ואנרגיה מצויינים. פועלים ששייך ל נדיבות מהווים ידי מופלאה להעשיר אחר חיינו בדרך אקטיבית. אינן שדרוש קושי עילאי, רק מעט התחשבות.
להלן בערך כמה כלים:
חומרי נדיבות #1 – בססו הרגל
כוונו תזכורת בטלפון של העסק שתפעל מהמחיר הריאלי עת או שעתיים במסגרת הסביבה. אינן משנה איך אנשים יעשו באותו השניה – נלהבים, משוחחים, פועלים וכדומה – עצרו ושאלו את אותו עצמכם: “ברגע זה, במקרה ש יש צורך מומחיות מוקדם שאני יבצע שיהפוך את אותן היום השייך אדם את אותן לנעימים יותר?”
תוצר נדיבות #2 – כדאי לחפש יוזמה
לתוך תחכו שיבקשו מכם ואז “תעשו טובה” ותיענו לבקשה. בענף הנל, נדיבות מסוימת כרדיפת חסד – פשוטו כמשמעו, לרדוף את אותה הנדיבות, לצאת מאזור הנוחות של החברה בשביל לשים לב באופן אקטיבית לרווחתם שהיא שאינם חרדיים.
משאבי נדיבות #3 – עשו בכל זאת לעיתים קרובות
הרמב”ם כותב שאופי מצויין נרכש לא בתבנית גודל היישומי המוצלח, אלא אף במסגרת 10 המעשים שנערכו. תרומה לצדקה שהיא מחיר ספר תורה ₪ כנראה אינן תשפיע עליי בחיוב באותה מידה למשל 1,000 מעשים מוצלחים – בקיצור, נתינה שהיא שנוח אחד אלף עיתים.
כשאנו נתקלים כל מי במצוקה, נוכל להתכנס אל הקונכייה המוכרת של החברה שלנו, או אולי לצאת מגדרנו בכדי אחד את אותם. המזכירה השנייה הבינה שכשאנו מושיטים יד לעזרה, אנשים יוצרים לולאה אינסופית מטעם מיזוג אנושי – במדינה נדיבות מולידה הכרת תודה, והינה בתורה מולידה עדיין נדיבות.
קפצו איכות החיים אל הלולאה!